גוכיה, חמרה (בקעות), מעלה אפרים, קוסרא, תיאסיר, יום א' 11.9.11, אחה"צ
שוב לא נפתח שער גוכיה. נראה שזה הפך לנוהג. זה שער שנפתח בסה"כ 3 פעמים בשבוע לחצי שעה בבוקר ואחה"צ.
**
תושבי קוסרא סובלים מתקיפות של מתנחלים משילה באופן קבוע. לפני כשבוע עקרו כ-100 עצי זית וירו למישהו בירך.
**
אחיו של הבחור המפגר שנעצר ע"י הצבא בשבוע שעבר, שוחרר והלך לאיבוד (פורסם בהארץ ביום רביעי ובזרקור באתר שלנו) נעצר אחרי זה פעמיים בתואנות למיניהן ועוכב כמה שעות בכל פעם, באחת מהן - במשרדו של אחראי הביטחון בהתנחלות "בקעות".
קוסרא- 13.30
אנשים סיפרו לנו שהם סובלים מתקיפות בלתי פוסקות של מתנחלי שילה וההתנחלויות שלידה. לפני כשבוע נכרתו כמאה עצי זית. מישהומ הכפר נורה בירך. כשמזעיקים את הצבא הוא מפריד בין הצדדים, אך אינו עושה דבר כנגד התוקפים. גם המשטרה אינה עוזרת.
דיברנו עם יודית מ"יש דין". היא אישרה שאכן המצב שם גרוע. "יש דין" נמצאים איתם בקשר קבוע.
מחסום מעלה אפרים- 14.00- חיילים בודקים משני הכיוונים. כשחזרנו בדקו רק את הנכנסים לבקעה.
מחסום חמרה- 14.20- תנועה דלילה. אשה מבוגרת ושתי בנותיה חיכו בחום הקשה 15 דקות עד שהמונית שלהן עברה את המחסום. הן גרות בעמאן וחוזרות הביתה. שם יותר קל. אין מחסומים.
איש אחד אומר שמחסום תיאסיר הרבה יותר קשה מחמרה.
בדרך לכיוון מחסום גוכיה אנו שמות לב שהדייק שנועד לחסום תנועה מבקעת הירדן לגדה הולך ומתרומם וגם מתארך. עכשיו הוא מתחיל לפני התנחלות בקעות.
מחסום גוכיה - 15.00
השער לא נפתח עד 15.30, השעה שבה הוא אמור כבר להיסגר. צלצלנו לחמ"ל המת"ק ואח"כ לזהרן. כולם הבטיחו שהוא ייפתח –וזה לא קרה. בזמן האחרון זו התופעה הקבועה - השער לא נפתח, אנחנו מצלצלות ושום דבר לא קורה.
כשהתרעתי בשיחה עם זהרן מהמת"ק על התופעה הוא אמר שבקרוב יגורו שני עובדי המת"ק בבקעות, ויוכלו לבדוק מקרוב אם השער נפתח.
בשיחת טלפון עם אחד האחים של הבחור המפגר שנעצר בשבוע שעבר והלך לאיבוד אחרי ששוחררר, הסתבר הבחור שלא יכול היה אפילו להזדהות בשמו התגלגל ממקום למקום והגיע עד שכם, שם עצרו אותו אנשי הבטחון הפלסטינים וניסו לעזור לו. במקביל בני משפחתו חיפשו אותו. רק למחרת בערב הצליחו לאתרו.
יומיים אחר כך שוב נעצר האח במקום המרעה שלו יחד עם עוד בן משפחה, שניהם נערים בני 16-18 בטענה שהם רועים בשטח שאסור להם, למרות שהשטח, לדבריו , שייך לתושב טאמון. בכלל, זה כשנתיים מוצבים שלטים "שטח אש. הכניסה אסורה" לאורך כביש אלון בצפון הבקעה (מחוץ להתנחלויות, כמובן), כך שכל בדואי באשר הוא, גם במאהלים וגם בשטחי המרעה, הוא עבריין 24 שעות ביממה, כל השנה. כך שהטענה שהם רועים בשטח אסור היא תירוץ בלבד. גם פניה של אחיו של העצור למת"ק לא עזרה. הוא הוחזק במחסום חמרה 4 שעות ושוחרר. אילו היתה עילה למעצרם הרי היו מעבירים אותם למשטרה.