חבלה, פאלמיה, ג'יוס יום ג' 13.9.11, בוקר

חבלה – 7:15

השער פתוח. אווירה מעט מרירה ומתוחה. פלשתיני שיוצא מהמעבר טוען שהחיילים צועקים,  אחר אומר שהכל 100%.  מתוך עמדת הבדיקה נשמע קולה הרם של החיילת.

7:20 – מגיעה צלמת אמריקאית, היידי שמה מסוכנות ידיעות צרפתית ומתחילה לצלם. החיילת דורשת בתקיפות להפסיק לצלם. לשאלתנו מדוע (הצלמת לא דוברת עברית ושמשנו מתורגמניות) אמרה החיילת שזהו שטח צבאי סגור. הצלמת אמרה שאינה מצלמת את המחסום כי אם את אוטובוס הילדים ואת העוברים. הצלמת צילמה גם את החיילת וזו עברה להתקף זעם והתקשרה למשטרה.

חייל שעמד לידנו, הסביר שמותר לצלם אוביקטים אך את החיילם אסור. נשמע הגיוני. הסברנו זאת לצלמת. החיל גם אמר שהמשטרה בדרך ואז הצלמת התקפלה ונסעה.

בינתיים מעבר לגדר מהומה וצעקות. פלשתיני צועק על החיילת והיא עליו בחזרה. הוא צועק ש"התור מסודר משש בבוקר..." החיילת צועקת על הפלשתיני ומורה לו לחזור. סצנה משפילה אך גם בנאלית.

כשעבר שאלנו מה קרה: הוא ארגן את התור. הגיעה אישה והעוברים החליטו לתת לה לעבור לפניהם. החיילת החזירה את האישה לסוף התור. היא גם ניסתה לסדר אותם באופן שונה.

בינתיים החיילת עוזבת את התור (העוברים בהמתנה) ויוצאת לבדוק עגלה. בעגלה ירקות שבעליה  הסביר לנו שרצה לקחת לאיזושהי חתונה מעבר לגבול. הוא נאלץ להחזיר את כל הירקות ולבסוף חזר רק עם "עלים לחמור".

שני צעירים לבושים חגיגית עוברים, נותנים כפות לחיילים, קוראים ברכות בוקר טוב ומה נשמע ויוצאים מהשער. אומרים לנו ש"הכל מצויין" אין כל טענות, צוות החיילים הנוכחי הוא מצויין, ממש מצויין. ביקשו שגם נכתוב זאת – אז אני כותבת

8:15 – עזון – שקט

8:30 – פלאמיה.

פתוח, רועה ועדרו עוברים את השער.

9:20 – ג'יוס - שקט.

9:25 - ניגשנו לדבר עם נעים לבדוק היש חדש. כן, אמר, הרגע קיבל הודעה שהמת"ק הישראלי הודיע למת"ק הפלשתיני שהם עומדים לסגור את המעבר לג'יוס ב-9:30.

עפנו משם. בדרך החוצה ראינו שני ג'יפים צבאיים נוסעים לכיוון ג'יוס. גם בנבי אליאס עברה מכונית משורינת.

בלי ספק צ.ה.ל. מכריז – דיר באלק, אנחנו כאן!