עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
טובה שיינטוך, עפרה בן ארצי (מדווחות)
15/03/2010
|
בוקר

הדוח עוסק בראש וראשונה בקטינים. למעלה מ- 10 ,חלקם עצורים למעלה מ-3 חודשים. שניים מהם פצועים ואחד סובל ממחלת לב .אנו מביאות את סיפורו של אחד הפצועים ,אחד מ - 343 קטינים המוחזקים היום במעצר או במאסר. בהמשך דיון לא שיגרתי בעניינה של צעירה העצורה בשנית על אותה עבירה: "אחזקת סכין". ולבסוף המשך משפטו של המורה ואיש הדת מחברון עאדל ג'נידי.

 

שופטת: רס"ן שרון ריבלין - אחאי

תובעת: סרן יעל כהן-וגון

סנגור: עו"ד עיסאם מראר

נאשם: ואאל יונס אחמד בדר  .....   ת.ז 854690815 - תיק  5406/09

 

הקטינים נכנסו לאולם בביטחון וברצינות, משראו את משפחתם חייכו ודיברו בלי סוף עם היקרים להם.

רוב האישומים הם זריקת אבנים ו"חפץ בוער".  בכל המקרים לא נגרמו נזקים לאדם ו/או רכוש.

קטין ששמו איוב מוחמד עבד אלראוף דראג סובל ממחלת לב. הסנגור ביקש שבפרוטוקול יצויין שהוא מעביר חומר רפואי רלוונטי לרופא במתקן הכליאה.

בהחלטתה  מבקשת השופטת רס"ן ריבלין אחאי מהרופא להעביר לביהמ"ש סיכום מצבו הרפואי המעודכן של הנאשם.

רוב הקטינים מיוצגים על ידי עו"ד אייאד מיסק מה -  DCI(ארגון להגנת הילד). לדבריו הוא מייצג קטינים בעופר, ועו"ד נוסף בסאלם. שניהם לא עומדים בעומס ונאלצים להעביר ייצוג של קטינים לארגוני אסירים פלסטינים של בגירים. כולם אינם גובים תשלום. עו"ד מיסק טוען ש 95% ממשפטי הקטינים מסתיימים בהסדר טיעון, שבמסגרתו הקטין מודה במשהו, כדי לחסוך מהקטין זמן כלא. הסיכוי שקטין ישיג שחרור בערבות שואף לאפס. התוצאה היא שעל פני שנים אלפי ילדים פלסטינים הופכים להיות פושעים בעיני משטר הכיבוש הישראלי.

ואאל, בן 16.5 מאבו דיס.

ב  27.9.09 הוא נורה ברגלו במהלך "תהלוכת אל אקצה". הכדור חדר את עצם השוק. הוא טופל בבי"ח ברמאללה, כי אין להם אישורים להגיע לירושלים. כעבור 3 חודשים (21.12.09), באישון לילה (2:30), "באו ולקחו אותו מהבית." בשל הפציעה המסובכת, ואאל עדיין לא החלים, ואכן במהלך מעצרו הוא אושפז בבי"ח של השב"ס ברמלה. גם בן דודו הקטין עצור[דיווחנו לארגונים הנוגעים בדבר]. הדברים נמסרו לנו מפי אביו. הדיון עצמו היה קצר מאוד. הסנגור הודיע שעדיין לא השלים את הסדר הטיעון עם התביעה, ולכן הוסכם על דחייה בחודשיים  ל 17.5.10. הקטין הפצוע ,ואאל, יכול לחכות בעופר .יש לו זמן, כל החיים לפניו...

האב סיפר על חבר של בנו מאבו דיס ששמו מוחמד מחמוד חלביה שרגלו נשברה במהלך חקירה קשה בעופר. זה בגדר שמועה ואנו עושות מאמץ לברר את הסיפור.

שופט: רס"ן שלמה כץ                                                                                                                

תובע: סרן חגי רוטשטיין

סנגורים: עו"ד חאלד אלערג', אסמעיל טוויל

נאשמת: עאישה פאיז אבראהים גנימאת, ת.ז  852740315 -  תיק  4454/09

אישום: אחזקת סכין

מידע מהוועד למען אסירות פוליטיות: עאישה גנימאת, בת 19, מצוריף שליד חברון, נעצרה ב 2.9.09 בדרכה לבית הספר. בעת המעצר החיילים היכו אותה קשות והטיחו את ראשה בג'יפ צבאי. היא הובאה לבית המעצר במגרש הרוסים שם עברה חקירות. במשך החקירות ידיה היו כבולות לאחור, והחוקרים דיברו בגסות וקיללו אותה. אחרי כשלושה שבועות היא הועברה לכלא השרון.

ב 13.10.06, בהיותה בת 15, נשפטה למאסר של 10 חודשים. היא שוחררה ב 20.7.07, חודש לפני תום תקופת מאסרה במסגרת שחרור 256 אסירים פלסטינים, שכמעט כולם היו כחודש לפני השחרור. בשני המקרים היא החזיקה סכין.

התקיימו 2 דיונים בעניינה בהפרש של כשעה. בדיון הראשון טען הסנגור שרק עתה קיבל את התיק ,וביקש לדחות את הדיון ל  5.5.10. עאישה ביקשה לדבר. השופט נענה לה. היא תיארה בהתרגשות כיצד כפו עליה ועל אסירה נוספת - שתיהן ביטחוניות - לעלות על אוטובוס עם אסירים פליליים. "ראוי לשים אותנו בהסעה מבודדת לבד. הסוהרים של נחשון דיברו איתנו בצורה בוטה וקיללו אותנו, וזאת לא פעם ראשונה."

בדיון השני ,שרק במקרה נודע לנו על קיומו, הצדדים הסכימו על הסדר טיעון. כרגיל התובע הגיש כתב אישום מתוקן: "אחזקת סכין" (ללא כוונות דקירה) . עאישה הודתה. השופט נתן הכרעת דין מרשיעה. התובעת דרשה 2 שנות מאסר הכוללות הפעלת מאסר על תנאי. והנה  בפתאומיות השופט שינה את דעתו,קרא לאביה, שאל אותו מדוע חזרה על אותה עבירה, האם היא בסדר, המשיך ופנה לעאישה, ולשאלתו אם היא יודעת למה היא פה, היא השיבה :"אני לא יודעת למה אני פה. אני לא יודעת להפעיל סכין." השופט מיד הודיע על ביטול ההרשעה והורה לשלוח את עאישה למרכז לבריאות הנפש של השב"ס, כדי שייקבע אם היא כשירה לעמוד לדין. התיק ייקבע לעוד שבועיים. יש לציין שהשופט תמה על שבתביעה לא היו מודעים למצבה המיוחד של הנאשמת.

הערה בעניין ענישה שכוללת הפעלה של מאסר על תנאי, כמו במקרה של עאישה: נכחתי בדיון (עליו איננו מדווחות) והייתי עדה לצער הרב של הנאשם ומשפחתו, כשהושת עליו עונש כפול (גם שנתיים) בשל הפעלת מאסר על תנאי. התופעה שכיחה, בין השאר, בשל ההפללה ההמונית של קטינים על פני שנים. תחת משטר כיבוש כל יכול, רוב הסיכויים שלא מעטים מהם ייעצרו שוב, ואז הם ישלמו בריבית דריבית. בקצב כזה המערכת צריכה להכין עוד ועוד מתקני מעצר, להכשיר עוד שופטים, תובעים, סוהרים וכיו"ב, כדי להתמודד עם המספרים העתידיים של עצירים ואסירים פלסטיניים.  

 

שופט: רס"ן שלמה כץ                                                                                                                

תובע: סרן חגי רוטשטיין                                                                                                            

סנגור: עו"ד אחמד ספייה                                                                                                            

נאשם: עאדל נעמאן סלים ג'נידי, ת.ז  989439525 - תיק: 3131/09

אישום: נשיאת משרה

שלב הדיון: סיכומים

הסנגור מבקש לזכות את הנאשם. במופע דראמאטי ומרשים הוא שולל אחת לאחת את טענות התביעה:

"אין בידי התביעה ולו ראיה אחת", אך בעיקר הוא תוקף את החקירה. ראשית היא הייתה כללית ומעורפלת: לא הובהר לנאשם במה בדיוק הוא חשוד. הוא לא עומת עם עובדות חותכות (מקום, זמן וכיוב'), ובכך נמנע חקר  האמת. חמור מכך - וכאן הסנגור מכריז על הפתעה שיש באמתחתו: הוא מציג את אימרתו של המפליל המרכזי בערבית. הוא מבקש מהמתורגמן להתייצב לצדו ולתרגם לעברית את המילים שמתארות את עיקר האשמה .לפי המפליל, בערבית, הנאשם היה חבר ב"וועדה לקשרים כלליים" ואילו לפי החקירה בתרגום לעברית, זו הפכה להיות "וועדה לקשרי חוץ".הנאשם הוטעה. בעניין זה התבטא אח"כ השופט: "מכעיס אותי מאוד מאוד מחדלי תרגום החקירה." הוא אמר לסיכום ש"התביעה צריכה לרדת מהעץ" וביקש מהצדדים להגיע לעיסקה ,כך שלא יצטרך לתת הכרעה. הסנגור סירב , ולכן תהיה הכרעה בשבוע הבא.