חבלה, מעבר אליהו, עזון, יום ב' 3.10.11, בוקר

06:30 לפני שאנחנו מגיעות למעבר אליהו אנחנו רואות בצידי הדרך פועלים שכבר עברו את המחסום מחכים. כמו כן אנו רואות מספר  גדול מהרגיל של  פלסטינים הנוהגים בעגלות וחמורים.

06:32  מעבר אליהו

אנו ממהרות לשעת פתיחת מעבר חקלאי ג'יוס ולכן לא מתעכבות במעבר אליהו אך מאיטות ורואות כ 20 ממתינים בכניסה להולכי רגל, מעט מכוניות מחכות לעבור  בתור לבדיקה ובינהן שתי עגלות עמוסות בחציר המבקשות לעבור. לא חיכינו לראות אם עברו. גם בכביש אחרי המחסום ראינו עוד עגלות לכיוון המעבר.

נראה לנו שבין כביש 55 ובין עיזבאת טאביב נוסף קטע חדש של גדר.

06:40 ביציאה מעזון מחכים הרבה עובדים. בכפר יש יותר תנועה בשעה זו מאשר יותר מאוחר.

06:45 מגיעות לשער ג'יוס ופוגשות הרבה אנשים וכלי רכב שונים מחכים. גם שני מתנדבים אקומנים חדשים מחכים. מסתבר שאתמול(יום א' 2.10. )הודיעו להם ששינו את שעות פתיחת השער ל 07:00 עד  07:30 . האנשים המחכים ,כולם חקלאים המחכים לעבור למטעים ולשדות שלהם מאד מקוים שאלה לא תהיינה שעות פתיחת השער בזמן המסיק וששעת הפתיחה תוקדם.

השער נפתח ב 07:02 למרות שהחילים כבר שם יותר מוקדם.

המ.צ. דורש לפרוק את כל הכלים והארגזים הריקים שעל הטרקטור שעובר הראשון אך מסמן לנהג לעבור לאחר דקה או שתים.

מחכים לעבור מספר נשים ,מספר טרקטורים, עגלות עם חמורים ואנשים העוברים רגלית. המעבר מתנהל לאט כי המ.צ. הצעיר והנלהב שולח מפעם לפעם את כולם אחורנית ומפסיק את הבדיקות עד שכל השירה תזוז אחורנית מטר או שנים...כמו כן הוא בודק את תוכן השקיות ואת המשא שיש בעגלות ועל הטרקטורים בקפדנות רבה.

להזכיר לכם, אלה אנשים שיש להם אישורים לעבור לאדמתם ועוברים שם יום יום.

עדין לא כל מי שביקש אישורים למסיק לבני משפחתו קיבל ולחלק מהם האריכו את האישור רק לזמן קצר.

ע.נ. לא קיבל תסריך 9 חודשים למרות שהאדמה רשומה על שמו, מטע שנטע התייבש ואין עליו כל פרי עכשו.

לא פגשנו אנשים שבעי רצון במעבר ג'יוס אלא אנשים מודאגים.(אני כותבת זאת בהמשך לדוח המעודד של יעל סדן גם הוא מה 3.10 )

המ.צ. שוב עושה סדר ומזיז אנשים אחורה .

07:29 שומעים משאית הממהרת להגיע למחסום אך המ.צ. וחיליו מתחילים לסגור את השער ולא מאפשרים למשאית לעבור ,הנהג אינו מוציא מלה מהפה מסתובב ונוסע. יש חילופי דברים בלתי נעימים ביני לבין החילים. החילים טוענים שעליהם לסגור המחסום בזמן כי אחרת יחכו להם במחסום הבא שנפתח אחרי 15 דקות  אך בכל זאת משתהים במקום  עד 07:45  זמן פתיחת המחסום הבא.

( אני משערת  שלאנשים שצריכים להתאים את עצמם למצבי רוח וטרטורים של חילים כשעוברים לאדמתם כל יום קשה להיות שבעי רצון)

חזרנו דרך עזון, בדרך היפה בין המטעים ראינו כבר התחלות של המסיק, לשער אליהו ומשם למעבר החקלאי בחבלה כי רצינו לבדוק אם השתנה שם דבר מה כתוצאה מהשינוים בשער אליהו.

08:00 שער אליהו 109 כ 10 פועלים עדין מחכים להכנס .

אנו עוברות ללא בעיה במעבר המתנחלים אך רואות את מכוניות הפלסטינים עם מספר ישראלי נבדקות במתקן בדיקה, כל הנוסעים בחוץ ,וכל הדלתות פתוחות.

08:05 חבלה

מסתבר שבמעבר זה הקדימו מאתמול את שעת הפתיחה מהשעה 07:00 ל06:00 ! השער יסגר בשעה 08:00 במקום ב 09:00 אך החילים החיכנים  והאדיבים אומרים שיחכו  היום עד  8.15 ויעבירו את כולם כי אולי לא כולם יודעים על השינוי.... הם מסבירים לנו שהשינוי הוא בגלל שהמסיק יתחיל בקרוב.

אין כמעט כבר הולכי רגל וגם את הרכבים של המשתלות שעוברים לשני הכיוונים  מעבירים מהר עם חיוך. הם הרי עוברים שם יום יום מספר פעמים. אפשר גם ככה !

מחכות לראות את החילים סוגרים השערים כשאין יותר אנשים . החילים נפרדים מאיתנו בברכת שנה טובה.

מוזמנות ע'י עומר בעל המשתלה לקפה . עומר מתלונן מאד על העיכובים הבדיקות וההשפלות שעליו לעבור יום יום ולפעמים אפילו פעמים ביום כשהוא עובר במעבר אליהו המאוזרח ו"המיועל". הרי הוא עובר כל יום מביתו בקלקיליה אל המשתלה שלו שעל אדמתו שנלקחה ממנו .

הוא מתאר את הבדיקות המשפילות שכל פלסטיני ,כולל ישראלי, עובר במעבר "הגבול" כביכול.

מספר איך ערבי מטייבה שחזר מקלקיליה התפרץ על הבודקים ועומר הרגיע אותו. השימוש בכלבים כמובן מקומם במיוחד. הדרישה להוציא הכל מהאוטו ולהעביר כל שקית וכל חפץ בתוך עגלת קניות בשיקוף בלתי הגיונית כשמדברים על מרקם חיים. עליו גם להעביר את כל העציצים והרהיטים מאבן שמיוצרים בקלקיליה ונמכרים במשתלה שלו על משטחים מיוחדים כדי שיוכלו לעבור שיקוף.

בשיחת טלפון עם ראש הכפר נבי אליאס השכן סיפר שעדין לא קיבלו אישורים למסיק אך מודאגים מאד איך יגיעו לאדמותיהם שנמצאים מתחת לאלפי מנשה וכדי להגיע לאדמות עליהם לעבור ,עם כל זמן ההמתנה והבדיקות ,במעבר אליהו ולפנות לאדמות שלהם שנמצאות קרוב למעבר. גם לפני שהמעבר אוזרח  התקשו לטפל במטעים כי לא הורשו להכניס כלי רכב או טרקטורים לשטח שהוא קרוב לאלפי מנשה. בעבר בקשו שיפתחו להם שער חקלאי בינם לבין האדמות שלהם אך סורבו .

 חזרנו הביתה בהרגשה כבדה מאד.