עאנין, ריחן, שקד, יום ג' 15.11.11, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
יוכבד ג. אנה נ.ש.
15/11/2011
|
אחה"צ

 

15.05 מחסום עאנין

המחסום פתוח ויישאר פתוח עד השעה 17.00 , נראה שהמסיק טרם הסתיים. אנשים מגיעים בהדרגה, קרוב יותר ל- 15.30- החיילת אומרת שאנשים יצאו בבקר לעבודה , למרות מזג האויר הגשום מאד.

חייל מסרב לאפשר לאנשים להעביר שקיות בגדים. לא עוזרים דברי השידול, הוא אינו מוכן לשמוע. יואיל לשנות דעתו רק אם מהמתק יתקשרו  ויורו  לו להעביר. שוב האבסורד של חייל קטן עם חזה נפוח מרשה לעצמו לנהוג באטימות בזכות העובדה שיש בידו נשק וגב צבאי.

לנו הוא אינו מרשה לדרוך במחסום "שלו"  שהוא "שטח צבאי"

15.30 עד כה עברו כ- 20 איש , אנו עוזבות וכשחולפות על פני המטעים, בדרכנו למחסום הבא אנו רואות נשים וילדים מוסקים

15.40 מחסום  טורה 

עד לשעה 16.00 כמעט ולא עוברים אנשים. מספר מכוניות פרטיות עוברות בידוק קצר בדרכן לגדה. שתי נשים עם שני ילדותקטנות הולכות  לביתן אל מול פניה של חיילת המחייכת אליהן בעמדת פיסוק צבאי , הןממתינות בביתן כ- 10 דקות לפני שעוזבות. ג'יפ צבאי עובר כאן וחוזר על עקבותיו, כמהפעמים, כנראה בסיור לאורך הגדר. 

רוב הפועלים מגיעים לקראת השע16.00כ-25  איש בערך, בפרק זמן קצר יחסית,  אולי היה כדאי להגיע בשעה זו למחסום,

16.15מחסום ברטעה החדש

בדרכנו לכאן אנו נקלות בפגר גדול של חזיר בר ושני גורי תנים מרחרחים לצידו, ובהמשך הדרך עוד ארבעה פגרים של מה שנראה כגורי חזירים. עצוב.  

הפועלים מגיעים כעת חוזרים מיום עבודה.  בטרמינאל – שני אשנבים פעילים וקרוסלות אינן חופשיות  כך שכל המגיע נכנס מיד לטרמינאל ולאחר בידוק קצר יוצא החוצה. בשעה 16.30 ואילך מתגבר הקצב, אולם לאנוצר תור ולא לחץ שלפני בידוק, בשונה מהמצב לפני שבועיים ימים.

בשעה זו אין משאיות לבידוק  , כמעט ואין רכב פלסטיני בדרכו לגדה ,או לכיוון ברטעה מזג האויר משאיר בביתו , כנראה, אתמי שאינו חייב לצאת.

16.50אנו עוזבות

הערת סיום: חלק מהדוח

בהרצאה בנושא  הסכסוך ישראל/פלשתין  נדרש המרצה לשם איזור הסכסוך. איך יקֶרֵא לו? "ישראל" או"פלסטין"?
בהתיחסותו לעניין זה,  טען, שמתן שם למקום הוא מעשה  כוחני  של מי שרואה עצו כבעל המקום , וככזה -מנסה לקבע את זהותו  בהתעלם מהזהוי ההיסטורי הקיים, וכך , אותה פיסת קרקע נקראת אצל אלהישראל ואל אחרים – פלסטין , כאשר לא אלה ולא אלה אינם מכירים בשם שקבע  היריב. וכך , בפועל במחסומים השונים בתחומי הכיבוש. כל השמות עברו שעבור על ידי הכוח הכובש. אני מאמינה שבעצם איזכור השם המקורי אנחנו מבטאות התנגדות פסיבית למהלך הצבאי של מתן זהות עברית למקום פלשתיני כבוש . לתשומת לב.