חמרה (בקעות), מעלה אפרים, תיאסיר, יום א' 20.11.11, אחה"צ

תקציר
שיחה עם יו"ר ועד הכ]ר פורשת בית דג'אן.
שער גוכיה שוב סגור.
 

מחסום זעתרה (צומת תפוח) 11.30 בושקים רכבים מכיוון חווארה.

קוסרה- 12.00 – לא היו תקיפות של מתנחלים בזמן האחרון.

מחסום מעלה אפרים - 12.10 אין חיילים.

פורשת בית דג'אן
בעקבות שיחה תושב המקום לפני שבועיים (דוח מיום 6.11.11) נפגשנו עם יו"ר ועד הכפר, מר תאופיק אל ג'בר מחמד. נפגשנו בבניין ביה"ס. בניין אבן בן שתי קומות. הראשונה נבנתה בידי השלטון הישראלי (כנראה בשנים הראשונות אחרי הכיבוש), והשנייה בידי הרשות הפלסטינית.
זו דוגמה ליישוב קבע בבקעת הירדן (כפר חקלאי), בהבדל מהבדואים, שהם נוודים, כביכול, וחיים בישובים שאינם מוכרים.
הכפר בן 1200 תושבים, בעלי בתים ואדמות הרשומות על שמם עוד מלפני 1967. הבעיה המרכזית היא בעיית המים. הכפר מקבל  מחברת מקורות הקצבת מים לשתייה בלבד – 10 קוב ליום ל-1200 אנשים במחיר 5 ש"ח לקוב. זה מספיק בקושי לתצרוכת ביתית ,אבל לא לחקלאות. וזה כפר חקלאי. את המים האלה מעבירה המועצה לבתים. אבל יש 30 משפחות שגרות מעבר לכביש אלון ואינן מקבלות גם את זה, כי לא מאפשרים להם להעביר צינור מים מתחת לכביש. אל ההתנחלויות עוברים צינורות מים תחת אותו כביש.

לשם  השוואה: בהתנחלויות, כמו ביישובים חקלאיים בישראל, הקצבת המים לנפש לחודש היא 12.5 קוב במחיר של פחות מ-2 ש"ח לקוב (המספרים נכונים לשנת 2009). בפורשת ההקצבה לנפש -0.25 קוב לחודש במחיר 5 ש"ח לקוב.פער של1ל-50 !!!

בנוגע המים אין לכפא קשר ישיר עם השלטון הישראלי. הרשות הפלסטינית היא המתווכת.

באיזור יש מי תהום בשפע. לחמש משפחות בכפר היו להן בארות לפני 1967 ואותן השלטונות השאירו. אבל מאז אסור עוד לחפור באר, ובורות מים לאיסוף מי גשמים נסתמו ע"י הצבא.

את המים שחסרים להם הם מעבירים במיכלים על טרקטורים או משאיות מעין שיבלי. שם המחיר 15 ש"ח לקוב, מחיר שאינו משתלם לחקלאות. וגם שם המים מתמעטים ונעשים דלוחים, כי "מקורות" שואבת את מרבית מי התהום.

ממה בכל זאת חיים? קודם כל רובם עניים. חיים ממעט חקלאות (אנחנו ראינו כמה פרדסים בדרך שאינם מעובדים, מחוסר מים, מסתבר). יש מתפרנסים ממרעה ומעבודה בהתנחלויות. שכחנו לשאול כמה מקבלים ליום עבודה ,אך למיטב ידיעותינו ממקומות אחרים, נמוך בהרבה משכר המינימום בישראל..

בעיה אחרת היא אספקת חשמל וליתר דיוק אי אספקת חשמל. מעל לראשנו ראינו כבלי חשמל, אבל הם מעבירים חשמל להתנחלויות שמסביב, רק לא לתושבי הכפר. למי שיש כסף יש גנרטור. כיוון שמחירי הדלק גבוהים, מפעילים אותו 3-4 שעות ביום. ולחלק –אין בכלל חשמל.

שירותי בריאות - עוד אחת מחובות הריבון (ישראל) לנתיניו. אין מרפאה ביישוב. גם לא נותנים רישיון לבניית מרפאה. רופא מגיע פעם בשבוע ל-3 שעות. בית החולים הקרוב נמצא בשכם, מרחק  של 35 ק"מ.

כבישים - אנחנו נסענו על כביש  משובש בתוך הכפר,ממש סכנת נפשות, יותר בורות מכביש. מסתבר שלא רק שהשלטון הישראלי אינו מתקן או סולל כבישים (ראיתם איך נראה כביש בהתנחלות?) גם אינו נותן אישור לפלסטינים לעשות זאת.

בניית בתים - שמענו הרבה על הריבוי הטבעי בהתנחלויות והצורך בבניה בהתאם, אבל לישובים הפלסטינים בשטח Cאין אישור לבניית בית מאז 1967. בדרך ראינו כמה חורבות של בתים שנהרסו ,כיוון שנבנו ללא רשיון. להם אין ריבוי טבעי? ולא מדובר בהקפאה לכמה חודשים, אלא לכמה עשרות שנים.

המסקנה של מר מחמד מכל זה שמטרת המדיניות הישראלית היא לא לאפשר חיים ברמה מינימלית לתושבי הבקעה ולגרום להם לעזוב את המקום.  והרי הממשלה אומרת במפורש שהיא מתכוונת להמשיך להחזיק בבקעה בכל הסכם שלום. איזה עתיד היא מייעדת לעשרות אלפי התושבים הגרים שם הרבה דורות לפני הכיבוש?

מחסום חמרה - 13.40
למרות שיש הרבה חיילים (לפחות 8) התנועה מתנהלת לאט מאוד. מצד מזרח, בכניסה לשטח A,שם לא בודקים כלל, עמדו כל זמן שהותנו 5-7 מכוניות בתור, שבסה"כ חיכו לתנועת אצבע של חייל שמורה להם להתקדם. פעמיים שלחו מכונית אחורנית, כי הנהג התקדם ללא תנועת האצבע. הרבה הולכי רגל, אלה שיורדים מהמכוניות המגיעות ממערב, מחכים עד שהמכוניות שלהם יעברו את המחסום.

למרות שעמדנו רחוק מהמחסום,הגיעו אלינו שני חיילים כנראה מתוך סקרנות. התפתחה שיחה. אחד חזר והשני חייל דרוזי המשיך לדבר. ואז קראו לו מהמחסום, וכשלא נענה, שלחו מ"צ להחזירו. כנראה שמישהו לא ראה זאת בעין יפה.

מחסום תיאסיר- 14.40- המחסום ריק.

אצל ק. התברר שאין בזמן האחרון הטרדות מצד מתנחלי משכיות על התושבים שגרים ליד ההתנחלות.

מחסום גוכיה – 15.05 – סגור, כפי שאנחנו רגילות למצוא אותו בחודשים האחרונים (מלבד תקופה קצרה שנשבר ע"י טנק ועד שתוקן). צלצלנו כהרגלנו לזהרן מהמת"ק, הוא אמר שידבר עם המ"פ האחראי אך השער לא נפתח, ושוב צלצלנו, וזהרן אמר שהמ"פ הבטיח שהוא שולח ג'יפ, ושוב חיכינו (עד 15.45), והשער נשאר סגור. מאז שהיחידה האחראית באזור היא של ההנדסה הקרבית השער הזה, משום מה, נשאר סגור. הבדואים שנזקקים לו התייאשו, וגם הם אינם באים.

מחסום חמרה - 15.55- ריק.

מחסום מעלה אפרים - 16.15- חיילים בודקים רכבים פלסטינים בכניסה לבקעה.

מחסום זעתרה- 16.30- לא ראינו חיילים בשום צד.