זעתרה (צומת תפוח), חבלה, חווארה, עזון עתמה, יום ג' 22.11.11, אחה"צ

שעה 13:40  חבלה-

השער היה  פתוח  ואנשים עברו  ללא בעיות.

14:35 חווארה- 

 אין  בעיות.

15:35 זעתרה –

חיילים  הורידו את הנוסעים מכלי הרכב  ועשו  בדיקות בכלי הרכב, לקחו ת.ז  של הנוסעים לבדיקה.

15:50 עזון עתמה-

כשהגענו נדהמנו לראות כה טור ארוך של פועלים הטור חצה את הכביש היו כששים  פועלים הטור היה מגודר בקוביות פלסטיק ושלושה חיילים "שמרו  על הסדר" שחס וחלילה  מישהו יעז  לסטות מהטור ואם מישהו זז, החייל מיד דוחף אותו בגסות בקוביית הפלסטיק ומחזירו לתוך הטור. הבדיקה נעשתה באיטיות כי היו רק  שני אשנבי בדיקה, ובינתיים מתווספים לטור עוד ועוד פועלים.  הייתה ממש סכנה לחיי הפועלים מפני שכלי הרכב  שנסעו  בכבישו נסעו במהירות מטורפת. פנינו למפקד המחסום שכפי הנראה הוא מתנחל. הוא אמר שהוא לא יכול לעשות שום דבר, זה תפקידה של המשטרה הצבאית. אנחנו רק  שומרים שלא יהיו הפרות סדר ועל חיי החיילים.

דיברנו עם הפועלים והם אמרו שזה קורה כל יום ושאתמול היה יותר גרוע. התקשרנו למוקד כמה וכמה פעמים וכל הזמן אמרו שזה בטיפול. כמובן לא שתקנו כל הזמן צעקנו על החיילים שלא נתנו לנו לגשת לאשנב לדבר עם השוטר הצבאי, ואיימנו שנתקשר למוקד אבל זה לא עזר. לאחר כחצי שעה  הגיעה תגבורת של כשישה חיילים וחשבנו הנה "הישועה " באה  אבל במקום לעזור הם סגרו  עוד יותר על הפועלים  וכששאלנו למה הם לא עוזרים בבדיקה הם ענו שזה לא בסמכותם והם באו לשמור על החיילים כי אתמול נשקפה סכנה לחייהם.

 הפועלים התחילו להשתולל  ואז  החייל  דחף אותם,  אבל אותו מפקד מחסום  שאמר  שאין בסמכותו  לבדוק  התחיל להוציא את האנשים המבוגרים  מהטור ולבדוק אותם. התקשרתי לחנה ברג  מרב ייאוש,  זה היה פשוט מחזה נוראי. חנה לא הייתה בבית אבל היא התקשרה  למוקד ואמרה שתשלח מכתב תלונה.  

בשעה 17:45  כבר היה חושך,  פועלים בודדים הגיעו  והטור התקצר ל-כשלושים  ואז  החלטנו לעזוב.

נ.ב- ליד הטור של הפועלים וגם איפה שהחיילים עמדו, עמד פח אשפה  גדול וללא מכסה  הייתה בתוכו איזה ג'יפה, היה מלא זבובים  והסירחון  היה נוראי. שאי אפשר לסבול.  אני מבקשת שחברות תצאנה לבדוק  בין השעות 15:30 עד 17:00, וסליחה שזה דו"ח ארוך כל כך. פשוט אני עוד לא יצאתי מזה - כואב נורא.