זעתרה (צומת תפוח), חארס, כפל חארת', כפר א-דיכ, יום ד' 5.10.11, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
טובה ה., הגר ז., דבורקה א. ורבקה ר. (מדווחת).
05/10/2011
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

 

הגענו לכפר א' דיק. קצת אחרי 10:30. התחלקנו לשתי קבוצות: טובה, נסיכת החרוזים, והגר, מפעילת היוגה, נשארו במועדון של כפר-א' דיק, בו כבר חיכו לנו כ-20-25 נשים. הגר התחילה מיד לפנות בעצמה את החדר מכל הכיסאות ופרשה את המזרנים על הרצפה. בינתיים טובה הוציאה את המחרוזות ואת החרוזים וקבוצת נשים הצטופפה סביבה.

שם פגשנו את פריד, מהעמותה להעצמת נשים בחיפה. הוא איש אנרגטי וחביב המגיע אחת לשבוע למועדון בכפר לפעילות של העצמת נשים. הוא התפעל משרשרות החרוזים של טובה והבטיח לעזור למכור את השרשרות שהנשים תעשינה, בחיפה, אולי באוניברסיטה.

דבורקה, אני ונדים המשכנו לנסוע בין הרים ובין סלעים, כשפנינו אל חארס. עברנו את התנחלות ברוכין. עוד לפני כן, מהכביש התחתון שבין כפר א' דיק וכפר ברוקין ראינו הרבה גגות אדומים מציצים על הגבעה – כנראה תוספת חדשה להתנחלות ברוכין, עדיין רואים סימני בנייה. ממשיכים בנסיעה, חוצים את כביש 5, עוברים על פני התנחלויות קדומים, עמנואל.  השמש זוהרת על ההרים. צללי עננים משחקים במחבואים על דפנות הגבעות. איזו ארץ יפהפיה, אמרנו זו לזו.

השלטים מורים על הכיוונים לכל היישובים מלבד חארס. עצרנו בחצר המועצה. המזכיר, האדי, קיבל אותנו במאור פנים אבל כל דקה צלצל הטלפון והוא ענה לו במסירות כך שניהלנו שיחה קטועה.

לא היו חגיגות מיוחדות לכבוד אבו מאזן, הוא סיפר, אם כי אנחנו ראינו כמה דגלים פלשתינאים מתנפנפים עדיין על הגגות, הדגלים לכבוד שיירה חגיגית שעברה, הסביר המזכיר. לשאלתנו על מסיק הזיתים הבהיר שמותר להתחיל אותו רק מ-10 באוקטובר, ואת הרשיונות לעבור אל חלקותיהם הכפריים מקבלים בתיאום עם הרשות הפלשתינית. דבורקה נתנה למזכיר שוב את רשימת הטלפונים, הפעם  בערבית, למקרה שיש צורך בעזרה, במיוחד קשר עם קואליציית המסיק וג'מילה.

המשכנו בנסיעה, חלפנו על יד כיף-אל-חאריס אבל לא נכנסנו פנימה מחמת קוצר זמן.

חזרנו לכביש 5, לצומת זעתרה/תפוח. הכביש היה פתוח והחיילים הבודדים שעמדו שם לא עצרו אנשים או מכוניות. ראינו פלסטיני אחד שיצא, כנראה מחקירה בבודקה שליד מגרש החניה לאחר שהורד ממונית. הוא אסף את חפציו מביתן השמירה ועמד לצד הכביש לחכות להסעה חדשה.

 

חזרנו לכפר-א-דיק ב-12:30 כפי שקבענו ופגשנו את הגר וטובה לאחר הפעילות שלהן. בגלל קוצר זמן (הן לא מצליחות להתחיל לפני השעה 11:00)  לא הצליחו להתחלף, כך שכל קבוצת נשים הייתה בפעילות אחת היום.

התגובה של הגר: "היה מצוין. והן כל כך אסירות תודה". אך טובה צריכה להתמודד עם בעיה: התשלום בעד החרוזים. לנשים יש בעיה לשלם בעד החומרים. טובה תוהה אם יהיה ביכולתה להמשיך כך לממן מכספה חלק מהפעילות.

 

בכפר סיפרו לנו שיום קודם, הגיע הצבא והרס ביתן בן שני חדרונים וגם באר שבעלי המטע הקימו לקראת המסיק, כדי לאחסן כלי עבודה וזיתים וגם לנוח. באר שנייה שחפרו ניצלה מהריסה כאשר אנשי המקום התאספו למחות נגד הפעולה, והצטרפו אליהם עיתונאים. כשהתקבץ במקום ציבור גדול הצבא הסתלק.