עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 23.1.12, בוקר
06.20 מחסום חקלאי עאנין
יום קר במיוחד. מעטים יצאו טרם בואנו ומעטים יוצאים כעת. המעבר מתנהל באמצע המחסום , ארבעה טרקטורים עוברים נוסעים עמם חקלאים לאדמות.
ילדי הבדואים לא הגיעו, בימים אלה הם בחופשת אמצע שנה שהחלה ביום רביעי שעבר ותמשך שבועיים.
06.50 - 07.30 מחסום טורה
שבעה חיילים וחיילות עולים ברגל למחסום. המחסום נפתח בשעה 07.00 בדיוק. כניסה לביתן היא מהצד הפונה למתחם התפר: הקרוסלה ו/או השער בצד הקרוב לגדה תקועים מזה מספר ימים. המעבר – ללא עיכובים , הרישום על גבי המחשב .
כאמור, הילדים אינם מגיעים משום החופשה , גם המורים אינם. סטודנטים מעטים עוברים לגדה.
השמים – מרהיבים, פה עננות מוגברת ושם שמש מפציעה מבין קרעי העננים, אך קשת – אין. הנוף הירוק הפרוש לפנינו מנוקד בפרחי צהוב עם הבתים הקטנים ועיקולי הדרך מטעה: טוסקנה זה לא כאן!
המעבר שגרתי, טנדרים עם סחורה חקלאית ממתינים על הכביש ובחניה ההולכת ומתמלאת מרגע לרגע. אחד הנהגים מספר לנו על התעמרות במחסום דותן : יום קודם לכן עבר נהג נושא דגל פלסטין , הנהג עוכב ונדרש לסלק את הדגל. הוא סרב. " מה? כאן זה לא פלסטין? אתם לא שמים דגל?" נענש בעיכוב במחסום.
קבוצה אחרת, הנוסעים הוצאו מהרכב בקור עז ונבדקו אחד לאחד, נהג שהעז לעשן ליד חייל ננזף קשות. ועוד כהנא. כמו כן סיפרו שמחסום כלי הרכב ליעבד סגור, והמעבר הוא ברגל בלבד. אנחנו מחליטת לעלות לבדוק.
08.00- 08.20 מחסום יעבד- דותן
האמר צבאי בצד המחסום. מנוע פועל חילים בתוכו ,אינם נראים.
מכוניות עוברות ומעשה שגרה נעצרות לפני הבטונדות , משני צידי המחסום, וכשנוכחים שאין חילים מעכבים ממשיכים הלאה באין מפריע.
יציאת כלי רכב מיעבד על כביש אמריחה אכן סגורה לנהגים. שיחה עם תושב הכפר: לפני זמן, ילדים שחזרו מבית הספר זרקו אבנים על חיילים, מעשה שגרה במקום, במקרים כאלה - חיילים נכנסים לכפר, עושים מהומות ומרדפים אחרי הילדים, מפזרים גז מדמיע וסוגרים (כעונש לנהגים?) את מחסום כלי הרכב.
כעת , על מנת להגיע למחסום ברטעה החדש, על הנהגים לעשות עיקוף שיביא אותם לקדמת מחסום יעבד – דותן ( בצד הדרך לג'נין) ולעבור את המחסום . הדובר אינו מתרגש: " אנחנו כבר רגילים ( לעונש?) עוד שבוע שבועיים – יורידו"