זיתא, יום ד' 8.2.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
טובה הלפרין, הגר זמר, נעמי בנצור, דבורקה אורג.
08/02/2012
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

 

 

10.40 הגענו לכפר. חיכו לנו יותר מ-20 נשים, שלמרות מזג האוויר הסוער היו נלהבות מאוד להתחיל בפעילות. הן נחלקו ל-3 קבוצות: לימוד עברית, יוגה וחריזה. התנאים לא הכי טובים ושלש הקבוצות נאלצו להסתדר בשני חדרים, אבל המוטיבציה העצומה של הנשים עושה הכל קל יותר.

בשיעור העברית אחת הנשים הסבירה שלמרות שהיא עובדת בסופרמרקט החדש שפתחה משפחתה בכפר, היא באה ללמוד עברית כדי שתוכל לדבר עם החיילים שמציקים לאנשי הכפר. נשים נוספות נכנסו לשיחה  שנמשכה בעזרת התרגום של נדים בתום השיעור, והעידו כי ההטרדות נעשות גם בכפרים אחרים בסביבה.

המקרה הספציפי שבגללו החליטה האשה ללמוד עברית קרה באותו שבוע. המשפחה פתחה מינימרקט קטנטן בכפר. לדבריה, לפני כארבעה ימים הגיעו אליהם חיילים בראשם קצין ששמו חבר, כביכול כדי לאחל  'מזל טוב' לפתיחת המינימרקט, למעשה כדי 'לעשות שרירים' ולהפחיד. הם סגרו את דרכי הגישה אל חלק הכביש בו נמצא המינימרקט, אסרו על אנשים להגיע לשם ועל האשה להישאר במקום, ואת הילדים הקטנים הפחידו תוך שהם מכוונים אליהם את הנשק. כשהילדים פרצו בבכי הם איפשרו לאשה לחזור לחנות, לא לפני שאילצו אותה לתת להם את מספר הטלפון שלה. האשה הראתה לנו את הסצינה הזו מצולמת בטלפון שלה, כולל בכי הילדים וצעקות הקצין.

בנוסף הנשים סיפרו שלאחרונה החיילים שבאים לכפר נוהגים להחרים את הטלפונים שנמצאים בידיהם, לפרק הזמן שבו הם שוהים בכפר, כדי שלא יוכלו לצלם.

יצאנו מהכפר בהבטחה לשוב ביום רביעי הקרוב. במפגשים הבאים ננסה להתארגן כך שחלק מהזמן נוכל להקצות ללימוד / תרגול הערבית שלנו.