חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ד' 22.2.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
לנה ר. ודפנה ב. (רשמה)
22/02/2012
|
בוקר

 

10.45 – מחסום תפוח – נטוש. אין חיילים, גם לא בעמדות סביבו. ג'יפ צבאי אחד חונה במגרש החניה.

11.15 - מעלה אפרים – לא מאויש.

11.50 – חמרה – תנועה מאוד דלילה בשעה זו. בחצי השעה שלנו במחסום עברו 4 מכוניות. אבל כל אחת עומדת כ-5 דקות בודדה במחסום והמתינה לחייל שיואיל להניף את ידו בתנועה המוכרת המתירה לה להתקרב. עיכוב מכוון או סתם חוסר איכפתיות.

במקום שבו ממתינים נוסעי המכוניות שכבר נבדקו ועברו במחסום ברגל, למכוניותיהם, הוצבה מכולה, שקיר אחד שלה הוסר. משהו מכוער להפליא. יש להניח שבקיץ החם המבנה הזה, העשוי כולו מתכת, ילהט כתנור. המקום מטונף ומגעיל והפלסטינים , גם כיום כשלא חם , נמנעים להשתמש בו.

גן (ראודה) עין אל חילווה - הלכנו לראות את הגן הממוקם ליד המעיין שבצומת הפונה לתיאסיר. כ-20 ילדים בני 5  (ילדי הבדואים), ביניהם – השובבה והעליזה מכולם – ילדה משותקת בשתי רגליה, מקפצת לה בעליזות בכיסא הגלגלים שלה. את הגן הקימו אנשי סולידאריות בקעת הירדן באוהל מוקף בצמיגים צבעוניים. א' הגנן מספר שהמעבר במחסום תיאסיר בלתי נעים. החיילים תמיד שואלים שאלות החודרות לענייניו הפרטיים, "לאן אתה הולך?" "למה?" "מה יש לך שם?" וצוחקים למשמע תשובותיו.

12.45 – מחסום תיאסיר – משמר הגבול (כולל חיילת אחת) מאייש את המחסום. מעבר מהיר. כל מכונית שמגיעה נקראת בתנועת יד לגשת , חלקן נדרשות להציג תעודות, חלקן לא. למרות שהתנועה ערה למדי, בשום שלב לא המתינו מכוניות. דיברנו עם נהגי מוניות ואחרים ולכולם שבחים על תיפקוד השוטרים. "תמיד יש מישהו שמדבר ערביתinfo-icon," הם אומרים, "מחסום זהב," אומרים אחרים. מעניין איך מתרגלים להפרעה המיותרת הזו בחייהם (שאין לה, הרי , כל צידוק ביטחוני באזור שקט זה) , לרמיסת זכותם לתנועה, ומברכים על כך שלפחות אין מתעללים בהם.