א-ראם, ג'בע (ליל), חיזמה, ענאתא-שועפאט, קלנדיה, יום ג' 13.3.12, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יעל י. אילנה ד. (מדווחת)
13/03/2012
|
אחה"צ

התכוונו 'לבדוק' את כביש "מרקם החיים" המיועד לפלשתינים ולצאת ממנו לסמיראמיס לפני רמאללה. הבעיה הייתה שהיה תור ארוך מאד של מכוניות רק בכדי לעבור את מחסום קלנדיה. אף מכונית לא נעצרה לבדיקה, סיבת התור הייתה  צוואר הבקבוק שנוצר על ידי מעגל התנועה שביציאה מהמחסום. החלטנו לפנות ימינה לכיוון הישוב אדם. שוק חדש נוצר סביב מעגל התנועה השני לפני מחסום ליל. המחסום לא היה מאויש בבואנו. קשת גדולה נבנתה בכניסה ל א-ראם, מוניות רבות חיכו שם לנוסעים. רצינו להיכנס לישוב אדם אבל הכניסה מהכיוון הזה (הפלשתיני) חסומה. הדרך היחידה להיכנס לישוב היא לפנות ימינה אחרי ג'בע. הכביש היה עדיין עמוס מאד. הכניסה לג'בע חסומה כעת לחלוטין על ידי ערמות של עפר ואבנים.

התחבורה שקטה מעט ופנינו שמאלה לתוך הכפר חיזמה בכדי למנוע את הפקק בכניסה לפסגת זאב. המשכנו בנסיעה לאורך כמה מאהלים בדווים הבנויים סביב מחצבה. מרחוק ראינו בראש הגבעה בשטח 1E את תחנת המשטרה החדשה. בפניה לכיוון ירושלים הותקן רמזור חדש. אחרי מחסום א-זעים פנינו ימינה, לאורך הכביש מתבצעת עדיין בניה. הצצנו לכיוון הכביש המפוצל שמתחת לבניין משמר הגבול ומשרדי המת"ק, הוא עדיין לא פתוח לתנועה.

בענאתא חנינו וצעדנו לתוך הכפר דרך מעבר הולכי הרגל. לא מעט מכוניות הגיעו בסיום יום העבודה ונוצר פקק ליד המחסום בעיקר מכיוון שבניגוד לצד ה"יהודי", כאן לא הורחבו הכבישים. לאורך הדרך, במקום שבו היה המחסום הישן, מתפתח שוק ונבנים דלפקים מקורים, הקלה גדולה למוכרים אבל העדר מקומות חניה ותשתיות אחרות, יהווה בעיה. גם בנייני המגורים הענקיים הנבנים בצפיפות וללא פיקוח, יהפכו מהר מאד לשכונות עוני. מכר ששוחחנו אתו אמר שהוא עובר מכאן עם משפחתו למחנה הפליטים בקלנדיה. משמעות הדבר לעבור מדי יום במחסום קלנדיה, בדרך לעבודה אבל הוא מעדיף זאת על פני חשיפתם של ילדיו לפשעים ולסחר סמים. במחנה הפליטים החוק נשמר באמצעות המשטרה הפלשתינית בעוד שכאן אין המשטרה הישראלית נכנסת כלל.

הכניסה למחסום בדרך חזרה "מזמינה" הרבה פחות מאשר מהצד השני. ספרנו חמש קרוסלותinfo-icon שעל ההולכים לעבור, וזאת בנוסף להצגת תעודות הזהות. תביעות לא קלות כשזוכרים שהמדובר הוא בבעלי תעודות כחולות, ירושלמים. כשעצרנו להסתכל בתחבורה הנכנסת לירושלים, נאמר לנו על ידי חיילת שאנחנו 'מפריעות'. אז ניגשו חיילים אחרים ואחד מהם הסביר לחיילת מי אנחנו. הם שאלו מה עשינו בתוך 'המחנה'.