בג"צ - סכנה לבטחון האזור, מעצר מנהלי

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
עפרה בן-ארצי (מדווחת)
22/05/2008
|
בוקר

 

עתירה של ד"ר גסאן שריף חאלד לביטול צו מעצר מינהלי                  
ת.ז. 929191302  תיק 3738/08

השופטים : אליעזר ריבלין ,עדנה ארבל, סלים ג'ובראן 

אקדים ואומר שהעתירה נדחתה .פירוט בהמשך.

                               

הרקע

 

אנחנו עוקבות אחרי המקרה של ד"ר  גסאן  שריף  חאלד, מרצה למשפטים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם,
המיוצג בידי עו"ד מוחמד עאבד לאחר שהתוודענו לעניינו בעקבות 4 דוחות של עדה היילברון מבית המשפט בפתח תקווה :

 http://www.machsomwatch.org/he/23_1_08

http://www.machsomwatch.org/he/13_2_08_0

http://www.machsomwatch.org/he/20_2_08

http://www.machsomwatch.org/he/12_3_08


ובעקבות פנייה דחופה של ידידיו בבקשה לפעול לשחרורו ,כולל עצומה שהופצה למענו. מהם ומעוה"ד קיבלנו מידע על השתלשלות עניינו:

16.1.08 - ד"ר חאלד נעצר למשך חודשיים - לדברי ידידיו נחטף.

בשלושת השבועות הראשונים הוא עבר חקירה תחת עינויים במרתפי השב"כ, שבעטייה נפגע בגופו (בין היתר שטף דם פנימי ברגלו הימנית).


19.3.08
- ד"ר חאלד שוחרר בידי ביהמ"ש הצבאי עד להמשך הדיון המשפטי שנקבע ל-7.08 .17.


31.3.08
- הוא שוב נחטף מביתו בשכם - הפעם באישון לילה ב 3:30.

חיילים פרצו לביתו וניתצו את דלתות הבניין ודירתו בפטיש כבד תוך הסבת טראומה קשה לאשתו ולילדיו הקטנים.
במהלך כעשרים הימים האחרונים, מאז החטיפה השנייה, התנהלו מספר דיונים בבית המשפט הצבאי ,שבהם השופט ביטא בבירור את מסקנתו שבחומר החקירה הסודי שהוצג לפניו מחדש בידי השב"כ לא נמצא כל פרט נוסף שהצדיק את החטיפה האחרונה. השופט התריע בפני נציג השב"כ שאם תוך 24 שעות לא יוצג לפניו חשד מבוסס - ד"ר חאלד ישוחרר לאלתר.
 

3.4.08 - השב"כ עמד על שלו עד שהשופט נכנע וחתם על צו מעצר מינהלי לשישה חודשים  3.4.08 - 2.10.08  
בגין אישום, שד"ר חאלד הינו - לא פחות - "המוח" מאחורי מזימה לתקיפה צבאית רחבת היקף על השליטה הישראלית בשטחים.

האישומים שהוטחו בו בידי השב"כ הינם בבירור נטולי בסיס אם לא מגוחכים: ידידיו  ומכריו של ד"ר חאלד משוכנעים שמדובר בתפירת תיק ותו לא: "אנו מעריכים אותו כחסיד מושבע של אי-אלימות, איש אמת."

ביתם של אביו ואמו, שריף וסיהאם, מהכפר ג'איוס הסמוך לקלקיליה, מארח תדיר פעילי שלום המסייעים להם במאבקם הלא אלים למען שמירת אדמות

הכפר הכלואות במרחב התפר ומופרדות מבעליהן ע"י הגדר.

 (http://www2.najah.edu/nnu_portal/index.php?page=95)


לדברי ידידיו, גסאן עבר חקירה קשה ומשפילה בידי השב"כ, 20 ימים רצופים שבהם נאזק בידיו מאחרי גבו ונחקר 20-22 שעות רצוף, כשראשו בין רגליו, ישוב על הכסא הזעיר, רגליו מתחת לכסא (נגרם לו שטף דם פנימי ברגל ימין).
הוקצבו לו 2-4  שעות שינה שבמהלכן דאגו להעירו כל  15 דקות- כל פעם ל"משימה" אחרת - שינה, רחצה, שירותים..... פרטים אלו מסר גסאן לידידו, דוד ניר, כיומיים לאחר ששוחרר מהכליאה.

כרגע הועד נגד עינויים מטפל בכך.במשך שלושת השבועות הראשונים נמנע ממנו להיפגש עם עו"ד, ולא היה ידוע לאיש מה מצבו .


ב- 27.2.08 מעצרו הוארך ל 9 ימים נוספים.ידידים שנוכחו סיפרו שד"ר חאלד ביקש לדבר, וכשקם,  
"קולו נשנק ועיניו דמעו" .כשהתעשת לאחר מספר דקות, תיאר ד"ר חאלד על מה תושאל במשך 45 ימי מעצרו :

על מספר ה-SMS והאי-מיילים שאין לו שמץ של מושג על מקורם והסיבה שנשלחו - ושתוכנם נטול בסיס (שכביכול הוא חבר חמאס פעיל).

לדעת ידידיו "לא מן הנמנע שהפגיעה בעמודי התווך של החברה הפלסטינית המנסה לשרוד ולהתפתח כנגד כל הסיכויים - הינה המטרה העיקרית של הפגנת הרשע שאנו עדים לה - גם במקרה זה".  

                  

                 

                 

העתירה והדיון בבג"ץ



הטיעונים העיקריים בעתירה שהגיש בדחיפות עו"ד עאבד הם אלה :

החומר המודיעיני - "אין לו אחיזה במציאות...הוכן במתכוון ...אין דמותו של העותר הדמות שצוירה בחומר החסוי."

חוקר שב"כ המכונה דורון - הבטיח לעותר "להרוס את חייו " אם לא ישתף פעולה.  חוקר שב"כ המכונה ערד :
" אם היה...טוען כי הוא פעיל חמאס...אולי היינו יכולים להאמין לדבריו, אך ברגע שהוא מכחיש...אין סיבה שנאמין לו,
וסביר שנחשוב כי הוא גם פעיל בתחום הצבאי".

"חוקרי השב"כ ניסו לשאת ולתת בחקירה עם העותר כדי שיודה בהשתייכות לחמאס כתנאי שירדו מנושא הפעילות הצבאית, ומשלא עשה כן ולא הודה בדבר שלא עשה, החליטו, וככל הנראה הלבישו תיק מעצר מינהלי תחת החשד לפעילות צבאית."

לפיכך ,טוען העותר, ברור שהמעצר המינהלי הוא נקמה של חוקרי השב"כ על אי שיתוף פעולה, על כך שלא השפיל ראש ונכנע.

כתב האישום אינו כולל - ולו סעיף אחד - בדבר מעורבות צבאית ,או השתייכות ופעילות בחמאס .
האישום היחיד הוא "ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת". לאור זאת מתגלה פער לא הגיוני ביחס ל "חומר עדכני חסוי" של השב"כ ,אשר אילץ את ביהמ"ש הצבאי לבטל את השחרור ולהטיל על העותר מעצר מינהלי. זהו מהלך שכיח של המערכת והוא בבחינת הודאה בחולשתו של כתב האישום , שלא היה עומד כנראה במבחן המשפטי.

המחטף וההודאה בטעות  : החלטת ביהמ"ש הצבאי על מעצר מינהלי התקבלה בדיון שנערך עם חוקרי השב"כ והתובע הצבאי ללא ידיעתו ונוכחותו של בא כוחו של העותר. בדיון זה הודה התובע ששחרורו של העותר למשך כשבועיים
נבע מ"טעות של המערכת" .ביהמ"ש לא רק נענה להוראות החוקרים והתביעה, אלא גם נמנע ממתן הנמקה ופרוט

של מהות הטעות, כיצד ניתן לעותר להתהלך חופשי במשך שבועיים וכו'.


במהלך הדיון בעתירה התייחסו השופטים הן לעניין הטעות והן לעניין הדיון במחשכים, שבו לא שותף עוה"ד.הם בהחלט שידרו אי נחת וביקורת על מהלך העניינים.

השופט סלים ג'ובראן שאל למה לא להמתין למשפט, ובהמשך תמה אם לא היה צריך לפחות ליידע את הסנגור על הדיון כדי ש"הצדק ייראה" , השופט ריבלין דיבר על ,"תפישת ציפורניים תמוהה...שלא לדבר על הטעות..."

בהמשך אמר ש"ב-12 ימים יכול היה לבצע  1000 פיגועים". כמו כן הוא טען ש"צריך לעשות את המקסימום כדי להחזיר
את הדיון לערכאה ראשונה באופן מסודר... לא דיון צדדי שלא יודעים עליו."

                          

                              

 החלטת הבג"ץ



ההחלטה בדבר דחיית העתירה נמסרה כעבור שבועיים ב- 5.6.2008

הקישור להחלטה:
 

http://elyon1.court.gov.il/verdictssearch/HebrewVerdictsSearch.aspx


השופטים קיבלו את גרסת התביעה במלואה תוך התעלמות מוחלטת מטיעוני העותר:

"עיינו בחומר החסוי בהסכמת העותר ומצאנו כי אין לנו עילה להתערב בהחלטה.העותר פעיל חמאס שהיה מעורב בתכנון פעילות צבאית המסכנת את ביטחון האזור, ובשל מסוכנותו, דין העתירה להידחות."

ייתכן שייחסנו לתהיות השופטים שהושמעו במהלך הדיון חשיבות גדולה מדי או משמעות שלא הייתה במקום .
אולי הייתה זו תמימות לקוות שהן תילקחנה בחשבון.

כידוע, קרוב ל- 100% מהעתירות של פלסטינים בנושא זה ובנושאים אחרים נדחות על הסף.מדוע שמקרהו של ד"ר חאלד יהיה שונה?

אפשר להסיק מכך שלא כדאי לפלסטינים לעתור לבג"ץ .אפשר בהחלט להבין זאת. אולם אפשר גם להסיק את ההפך :

ביוני 1967 הפרקליט הצבאי הראשי (לימים נשיא בית המשפט העליון),מאיר שמגר, פתח לכאורה בפני הפלסטינים
דלת להיכל הצדק הישראלי. ואומנם דלת זו נטרקת בפרצופם בשיטתיות שהפכה להיות בנאלית כבר41 שנה,
אלא שהעתירות וההחלטות מתועדות וממוסמכות, ובבוא היום הן תעמודנה למשפט העמים וההיסטוריה.