גוכיה, זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), מעלה אפרים, תיאסיר, יום ג' 15.5.12, אחה"צ
על האירוע במחסום זעתרה – צומת תפוח, שבמהלכו נתפסו 2 נערים בטענה שהחזיקו במטעני חבלה – דיווחתי באותו היום, כאן. מה שראינו שם עורר כמה סימני שאלה.
קודם כל- לא ראינו מתי והיכן נתפסו הילדים. כשראינו אותם (כ-20 דקות אחרי שהגענו למקום) הם כבר היו אזוקים, ושקית הפלסטיק שלהם ובה חומרי החבלה היתה תלויה על הרובוט המשטרתי.
בהגיענו לא ראינו את הילדים, אף שהשקפנו על הכיכר החשופה הזו היטב היטב. היו הרבה רכבים, חיילים, אנשי מג"ב ומשטרה, הרבה יותר מהרגיל ומה שהיה על הכבישים בדרך לבקעה חמש שעות לפני כן. האם הם חיכו לילדים לפני שאלה הגיעו, או רק תפסו אותם? ואיפה נתפסו? כשהגענו לא היו שום בדיקות של הנוסעים ברכבים.
המג"בניק ששמר עליהם אמר לנו שחבלן המשטרה מצא בשקית שני מטעני צינור ואקדח מאולתר. בחדשות ברדיו נאמר שמצאו עליהם 4 מטעני חבלה. השקית ובה מטעני החבלה לא פוצצה במקום אלא נלקחה ברכב למקום אחר. כשבררנו כמה ימים מאוחר יותר נאמר שהיו אצלם סכינים.נודע לנו גם שהם אחים ששמותיהם ע.ו-א. למשפחת ח. משכם, בני 14 ו-15.
מחסום גוכיה היה פתוח כל הזמן.
היום הפלסטינים מציינים את יום הנכבה (אסון גירושם מישראל במלחמת העצמאות) - לא ניכר על הצבא שהוא ערוך במיוחד ליום זה.
כל השטחים שבהם חיים ורועים הבדואים בצפון הבקעה מוגדרים כשטחי אש. פגשנו משפחה שמול המאהל שלה מתאמנים חיילים באופן די קבוע, גם באש חיה. לפני זמן לא רב נפגע נער בכדור בבטנו ואושפז בבי"ח לניתוח. בנוסף, הרסו להם אוהל שבנו לא מזמן.
כל הגדה היא שטח C לפי הסכמי אוסלו, כלומר, בשליטה מלאה של ישראל.בשטח זה לא נותנים היתרי בנייה לפלסטינים, גם לא לאוהל או לסככה. לכן כל מה שהם מקיימים אינו חוקי ומיועד להריסה. זה חל כמובן לא רק על ההתנחלויות, כי שם מדובר ביהודים. והס מלהזכיר את המילה הנלוזה "אפרטהייד".
נודע לנו שלפלסטינים שעובדים בהתנחלות משלמים הרבה פחות מחצי שכר מינימום. לא פלא שהן פורחות ומתפתחות. הסחורה שלהן נמכרת בישראל במחיר מלא.
שער שומרון - מכונית משטרה וקוביות פלסטיק מאיטות את כניסת הרכבים לשטחים הכבושים.
מול הכפר מרדה, בבנין הנטוש 2 ג'יפים וחייל צופה מהקומה השניה.
מחסום זעתרה – צומת תפוח- 11.10- אין בדיקות.לא ראינו חיילים.
קבלאן-על גבעה ליד הכביש ג'יפ צבאי צופה על הכפר.
מחסום מעלה אפרים- 11.30- חמישה חיילים בודקים . בדרך כלל בשעה זו אין חיילים ואין בדיקות.
מחסום חמרה- 12.50- יש היום יחסית יותר תנועה של אזרחים, בעיקר נשים וילדים. הם יורדים מהרכבים, עוברים דרך מעבר הולכי הרגל, שם הם והתיקים שלהם נבדקים , ואחר כך מחכים לרכבים שייבדקו בנפרד ויאספו אותם.
אנחנו פוגשות אדם שעובד בהתנחלות בקעות. \גרות שם 24 משפחות המעסיקות , בעיקר בעבודה חקלאית,מעל 500 פועלים פלסטינים. כל פועל מקבל עבור 8 שעות עבודה בין 70-80 שקל , שזה פחות מחצי שכר מינימום, בלי שום זכויות סוציאליות, שזה, בחישוב כללי, הרבה פחות מחצי שכר מינימום.תמורת הענבים שהם משווקים עכשיו בישראל הם מקבלים 22 שקל לקילו. לא פלא שההתנחלויות בבקעה כלכך פורחות ומצליחות.זו הציונות החדשה במיטבה.
מצפון להתנחלות בקעות במקום שלפני כחצי שנה ויותר היו עוצרים את הרועים שהעזו לרעות את עדריהם, ומענישים אותם במעצר בלתי חוקי במחסום ולפעמים גם במכות(ביוזמת הרבש"צ, ובביצוע חיילים מאזור) אנחנו רואות עכשיו עדרים רועים בנחת, סככות להגנתם מפני החום הקשה, ומשאית מביאה להם מים
. בכל זאת- שיפור. ומה עוד שממול מישהו שבר את יד הברזל של שער גוכיה, והוא פתוח לרווחה, ושום אסון לא קרה.
בין רועי למשכיות - חיילים מתאמנים. חלק נחים תחת סככת צל . מולם גרה משפחה בדואית. הם מספרים שהדבר קורה לעתים קרובות . החיילים מגיעים ביום ראשון ושוהים בשטח עד יום חמישי. הם משתמשים גם באש חיה. במקום גרים זוג מבוגר, זוג צעיר ושתי ילדות קטנות. היום היו רק הצעירים. שאלנו אם אינם מפחדים. הם אמרו שלא. אולי התביישו. בפעם אחרת שהיינו שם סיפרו המבוגרים על מקרה שבו ברחו מן המאהל ושהו הרחק בשדות במשך כמה ימים מפחד היריות. מהיכרות קודמת איתם הם אנשים מאוד מאופקים ואציליים ואינם מתלוננים גם כשנעשה להם עוול גדול.
הם סיפרו גם שלפני יומיים הרסו להם חיילים אוהל שבנו לא מזמן, בטענה שזה אוהל חדש ואין להם רשות לבנות אוהל נוסף.גם על כך הם לא הביעו תלונה.
בדרך למחסום תיאסיר ראינו עוד כמה קבוצות חיילים באימונים.
מחסום תיאסיר- 14.00
מעט מאוד רכבים עוברים בשעה זו. אנחנו יושבות באוטו (ארוחת צהריים) . מפקד המחסום ועוד חייל באים לשאול לשלומנו, ואם אנחנו זקוקות לעזרה. אם ההר לא בא אל מוחמד...