דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ב' 28.5.12, בוקר
מעבר מיתר
9.00בבוקר - בשל בעיית ריח חריפה מנחל חברון יש מעט פעילות במעבר.שאלנו לשלום העובדים והשוהים במקום. הבחור בבודקה מתחיל לענות יפה ובסבלנות, לפתע לוחש אחד שלצידו: "מחסום ווטש!", והוא מיד "הופך את עורו", מפסיק לדבר איתנו, מנפנף לשלום כדי ש"נתנפנף" משם. באחת הפכנו ל"מצורעות."
כביש 60
רצינו לראות איך נראית פתיחת המחסום משיוך- בית ענון. אכן פתוח, אכן הדרך עמוסת מכוניות, עכשיו הם יכולים לצאת ישר לכביש 60, אבל החסימהמעברו השני של הכביש על הכניסה הצפון מזרחית לחברון עדיין לא הוסרה.
חברון
כל הדרך בכביש 60, וגם בחברון עצמה, לא ראינו שום דבר לא חריג, אין על מה לדווח.
ילדים הם ילדים, סוף שנה הוא סוף שנה, כולם מסיימים מוקדם את הלימודים ומסתובבים, נכנסים לקנות ארטיקים במכולות.
אבל חברון היא חברון. אז איך עוד מבלים ילדים בחברון!? מתקהלים סביב עמדת החיילים ומשוחחים איתם.
בסיבוב לתל רומידא הילדים הפלסטינים "מבלים" עם החייל בבודקה. שני הצדדים נראים נהנים. לא מודעים לתיאטרון האבסורד שהם חלק משחקניו.
כ-200 מטרים משם, ליד בית הדסה, ילדי מתנחלים. מה הם עושים? גם מתגודדים סביב החיל הניצב בבודקה הצופה למדרגות העולות לביה"ס "קורדובה". גם הם מלקקים ארטיק וגם הם נראים נהנים.
ילדות בחברון גרסת 2012.
דרום הר חברון
נסענו משם. בדרך חזרה החלטנו לראות מה קורה באזור אשכולות. ההתנחלות, שצמודה כמעט לרמאדין, זוכה להיות בצדו הישראלי של הקו הירוק.
העבודות על הקטע הפתלתל הזה בגדר נעשות במרץ. זהו האזור שבו רודפים את השב"חים במזל"טים ובאמבושים של הצבא והמשטרה.
עוד מעט יקשה עליהם מאד אם בכלל, להיכנס לחפש מעט פרנסה.
"סיר הלחץ האנושי" רק יגדל, על כל המשתמע מכך. למי איכפת?!