מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, מנועים (ממפגש עם עו"ד)

מגרש הרוסים

שופט : נפתלאי שמואלביץ

חוקר משטרה: אבי עקיבא

עורכי דין:       אחלאם חדאד

                     מאמון חשים

                     פיראס סבאח

                     שקיראת  פהמי

                     פאדי קואסמי

היום מוגשים 22 תיקים לדיון.
 

אף על פי שכל הצוות נכח בשעה 10, החלו הדיונים רק בשעה 11 כי אביו של אחד מהעצורים קיבל אישור להיות נוכח בדיון, והפרוצדורה של בדיקת המסמכים התארכה מאוד.

סוף סוף הורשה האב להיכנס. המפגש בין שני הגברים היה מרגש ביותר - מפגש מאופק ורגיש עד דמעות (שלי).

הדיון היה קצר מאוד, אבל המפגש  - קצר ככל שהיה -  ודאי חיזק את האבא והבן גם יחד.

מעצרו הוארך ב-9 ימים, וייעשה מאמץ להגיש כתב אישום בתוך פרק זמן זה ולהעביר את התיק לתביעה.

לפני שמביאים את העצור שעו"ד אחלאם חדד מטפלת בתיקו, מבקש החוקר אבי עקיבא לדון בתיק בדלתיים סגורות. הוא מפנה את השופט שמואלביץ לסעיף מסוים של הדוח החסוי, בצפותו כי בו ימצא השופט את הסיבה לדרישה בדבר דלתיים סגורות, ומוסיף שאם השופט לא יסכים לדלתיים סגורות, הוא מבקש להטיל איסור על פרסום החומר של הפרוטוקול.

העצור אינו מנוע.

עו"ד חדאד מתנגדת. היא טוענת כי העצור אינו מנוע, וכי היו שני דיונים שלא בדלתיים סגורות. היא טוענת שאינה רואה עילה לסגירת הדלתות, ומדגישה את החשיבות של פומביות הדיון. עקרון פומביות הדיון הוא עקרון-על.

החלטת השופט:

השופט מציין שהחוקר מסר לו מה הן הסיבות לסגירת הדלתות של משפט זה, וטוען שבדוח הסודי לא מצא כי בשלב זה ביטחון המדינה ייפגע מנוכחות אנשים נוספים באולם הדיונים. עם זאת הוא מעמיד שני תנאים לנוכחותנו בדיון:

א-      אם לחוקר תהיה תשובה  לשאלת עו"ד שיכולה לפגוע בחקירה, הוא יעביר את התשובה בכתב לעיני השופט בלבד.

ב-      תוכנו של הדיון ופרטי העצור יהיו אסורים לפרסום; הוא טוען כי בסמכותו להחליט על כך.

 עו"ד חדד מסכימה לאיסור הפרסום של תוכן המשפט.

העצור הבא הוא מנוע מפגש עם עורך דין. הוא מיוצג על ידי עו"ד מאמון חשים.

גם בדיון זה  מבקש החוקר עקיבא כי יוחלט על דלתיים סגורות. עו"ד מאמון חשים מתנגד לכך בכל תוקף.

השופט שמואלביץ מחליט גם כאן על חלופה לדלתיים סגורות: איסור פרסום.

אחרי הדיון בתיק ללא נוכחות העצור, אנחנו מתבקשות לעזוב את האולם כדי שיוכלו להכניס את העצור.

אנחנו מציגות את ההחלטה של קדם הבג"ץ שעל פיה, למען השמירה על פומביות הדיון, אנחנו, נציגות אזרחיות, אמורות להיות נוכחות בכל שלבי הדיון.

השופט מעיין בהחלטה, החתומה בידי גב' אסתר מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ומחליט בכל זאת שאנחנו אמורות לא להיות נוכחות בדיון. החוקר עקיבא מגדיר את הדיון כ"דיון בחצי דלתיים סגורות".

7 העצורים הבאים נכנסים  - ויוצאים מיד. מחליטים להעביר את התיק שלהם לתביעה אחרי 9 ימי חקירה נוספים. הכול נעשה בזריזות.

התיק שאחריהם הוא תיק של מנוע. עו"ד שקיראת מייצג אותו.

גם דיון זה הוא "בחצי דלתיים סגורות".

גם פה אנחנו מתבקשות לצאת אחרי הדיון עם עוה"ד ולפני הכנסת העצור.

בסיכום: אין חדש תחת השמש: אסור לנו להיות נוכחות בדיון שבו העצור מוכנס ללא נוכחות עורך הדין שלו. השונה הוא שעכשיו שאנחנו "בחצי דלתיים סגורות"...  נוסף על כך מוטל איסור על פרסום הדיון.