דיר שאראף (חביות), זעתרה (צומת תפוח), חארס, חבלה, חווארה, ענבתא, יום ד' 5.9.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אליקס ו., חנה א.
05/09/2012
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

אם חשבנו שבחיזיון הכיבוש כל אחד יודע את מקומו, ו'שגרת כיבוש' של יום קיץ הביל שורה עלינו, טעינו. הכיבוש לא קופא על שמריו. למשל, כתבה שפורסמה ב17.7.12 ב-ynet קושרת בין ההכרזה על המרכז האוניברסיטאי באריאל כעל אוניברסיטה לבין הרחבת הבנייה בעיר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4256792,00.html.

 

במו עינינו ראינו ובמו אזנינו שמענו :

מחסומי המעברים מתקבעים ונשתלים בהם עוד ועוד שתילים.

10:29 -  בענבתא ניצב הפילבוקס בגאון. מכוניות נוסעות ללא עצירה.

 

11:30 – בדיר שאראף ביקרנו את ג'. מכר ותיק. באזור הצומת, מול הסיבוב   של כביש 60, מתפתח מסחר; עוד מכולת ועוד בית-קפה. חקלאות לעומת זאת, קשה יותר ויותר לקיים. את כרם הזיתים שלו הנמצא סמוך לפניה הישנה לשבי שומרון, יוכל ג' למסוק רק 3-4 ימים השנה. במשך השנה נאסר עליו לטפל בכרם. אין הוא יודע אפילו אם יש פרי על העצים. הוא ממתין לאישור המינהל, אך גם כשיזכה סוף, סוף להגיע אל אדמתו ייאלץ לעשות זאת רגלית כשעה של הליכה, כיוון שברכב הוא מנוע מכך.

במרחק לא גדול כבר מתנשאים מעל מבנים חדשים של אזור התעשייה קדומים (בתמונה), נוגסים עוד באדמה ובקו הרקיע.

 

בשיחה שמתפתחת אנחנו שומעות מאחיו של ג' על שביתת נהגי המוניות הפלסטינים שתתחיל בשעות הצהריים ותימשך גם למחרת במחאה על הידרדרות המצב הכלכלי. לשיחה מצטרף גבר תושב האזור, שמעמדו הכלכלי האיתן ויכולת התימרון שלו בין יהודים לבין פלסטינים מתבטאים בשאלה העוקצנית שהוא שואל אותנו על איזה כיבוש אנחנו מדברים. יש מי שגוזר קופון. כנראה...

 

11:55 - המשכנו לחווארה. מכוניות עוברות לשני הכיוונים ללא עצירה. מגדל התצפית ניצב על מכונו והסבכות, הגדרות והסככות, שעדיין שם – כל מה שנדמה פעם כבלתי הפיך – הם עדות אילמת ונטושה להפרת זכויות האדם שהתרחשה במחסום בעבר הלא רחוק. ליוצאים משכם, קצת לפני הכיכר המפצלת בין הדרך להתנחלות הר ברכה לבין הפנייה לעוורתא אל הכביש המכונה 'ציר מדיסון', יש שלט קטן באנגלית ובערבית שתרגומו המילולי הוא: הפניה שמאלה לרכב פלסטיני מותרת עד עוורתא בלבד.

 

12:05 – זעתרה טור של כ-20 מכוניות פלסטיניות (ואחת בעלת לוחית רישוי צהובה שנהגה כנראה לא מכיר את הפריבילגיה השמורה לישראלים - עקיפת התור) בשל עצירת מונית ליד עמדת הבדיקה האחת המופעלת. לאחר שהמונית ממשיכה לדרכה, נהגי המכוניות האחרות מאטים אך לא עוצרים. מונית נוספת עוצרת, שוטר המג"ב פותח דלתות, מציץ פנימה והמונית ממשיכה.

 

12:15  - חארס. הזרוע הצהובה שברצות הכובש ניתן לחסום באמצעותה את הכניסה לכפר, פתוחה. כמה אנשים  היושבים שם ברכב  מספרים כי בשעות הערב הזרוע אכן חוסמת את הכניסה הזו. כמו כן, אחד מהם מתלונן על הרעש העולה מעבודות הבניה בהתנחלות רבבה. בלילה 'לא נותנים לישון' הוא אומר. ניסיון לקשר בינו לבין 'יש דין' נדחה על ידו. הנקודה בה אנו עומדים נצפית על ידי המגדל המתנוסס לא רחוק והוא לא רוצה שיראו שאנחנו מדברים.

אדם אחר מנוע מלהיכנס לירושלים. נתנו לו את הטלפון של סילביה.

משם הזדחלנו אחר משאית ישראלית עמוסת חומרים לתשתיות בניה, דרך כביש 5066 אל כביש 55.

 

במחסום חבלה הנפתח ונסגר במועדים קבועים וקצובים צפינו, בין 13:00-13:45, במעבר תושבי חבלה אל הכפר וממנו, במעבר תלמידי ערב א-רמאדין חזרה מבית-הספר; שיגרה הנשברת 'רק' כאשר החיילים המאיישים את המחסום רושמים ידנית את הנכנסים אל הכפר. הרישום הידני נמשך כ-20 דקות ואחריו הושבה השיגרה למקומה, כלומר אל מתקן הבידוק.