עאנין, ריחן, שקד, יום א' 28.10.12, בוקר
6:30 מחסום עאנין
הגענו בתקווה למצוא שערים פתוחים ואנשים, שלמרות החג יוצאים למסיק או לביקורי משפחה. לתדהמתנו, השערים היו נעולים ושקט מוחלט שרר בכל. חשבנו שאם לא יוצאים לעבודה, היה מתאים לפתוח את השער לביקורי משפחה.
התקשרנו למת"ק מספר פעמים במשך היום, ענו בנימוס אך ביקשו שוב ושוב לטלפן מאוחר יותר, כאשר קצין יוכל לענות על שאלותינו. רצינו לדעת אם היום השער יהיה פתוח. גם הבוקר לא הצלחנו לקבל תשובה.
6:40 מחסום שקד/טורה
המחסום פתוח, חיילים על מגדל השמירה אבל אין איש המבקש לחצות את המחסום. בדרך למחסום ראינו שתי נשים עם סלים וכלים, כנראה בדרכן למסיק.
6:45 מגיע העדר. אנחנו מברכות את הרועה בחג שמח (לדבריו צריך לברך ב"שתהיה לכם שנה טובה": כול עאם ואינתו בח'יר).
נער על אופניים, שגר בבית הבודד, מסתובב על הכביש. הוא מדבר עברית שלמד מהחיילים במחסום. לדבריו חוזרים ללימודים ביום חמישי. הוא מסר ד"ש לנועה שטיפלה בחיבור החשמל לביתם שלהם.
כמה פועלים מגיעים ונאספים ע"י מכונית שממתינה להם.
7:10 עזבנו.
7:20 מחסום ריחן/ברטעה
חלק משערי המחסום למעבר מכוניות סגורים. אומרים לנו שהיום פותחים בשעה 8:00. גם את תחנות המעבר.
משפחות עם נשים וילדים מגיעות. ליד המחסום כבר מסתופף תור. מגרש החניה כמעט ריק וגם אין משאיות סחורה בצידי הכביש.
משפחה נושאת מקלות ארוכים למסיק חוצה את החניון וממשיכה מערבה, מעבר לסככה.
8:00 השער נפתח ואנשים בעשרות, אח"כ בחמישיות עוברים במהירות. גם מהצד השני מגיעים אנשים וכולם מצטופפים במסלול אחד. לפעמים לנשים לא נוח להימחץ בין המחכים. לא ברור למה השער לבאים מנגד לא נפתח.
8:15. כל המחכים עברו אל הטרמינל ומהחניון הפלסטיני כבר אפשר לראות את הראשונים שחצו אותו ממשיכים בדרכם במעלה השרוול שמוביל למרחב התפר. אנחנו עוזבות ואוספות את ע', אמא של ילדה חולה שמאושפזת ברמב"ם, הנוסעת להחליף את בעלה השוהה ליד מיטת הבת. בבית - הילדים מתגעגעים לאביהם ועיד אל אדחא היה עצוב מאוד.