מבוא דותן (אמריחה), עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 17.1.13, בוקר

0600 – 0735 מחסום עאנין

החיילים (מילואימניקים) אומנם כבר במחסום אך רק אחרי כחצי שעה הם פתחו אותו למעבר. הם לא מצאו עט, חיפשו חיפשו עד שפנו אלינו וקיבלו אחד במתנה. בזמן האבוד שוחחנו עם צעיר מאום אל פחם, שהמתין עם מכוניתו למישהו . שמענו סיפור מרתק על סבתו, הלן לאה ליילה ורשבסקי-ג'בארין, ניצולת שואה, שנישאה בהיותה בת 14 לערבי מאום אל פחם (ש "תפס אותה ..." לדבריה)  והקימה איתו משפחה גדולה וענפה. כאן ריאיון עמה בערוץ 2.

בדיקת העוברים נערכה במרכז המחסום, החיילים של היום לא הקפידו ונהיה בלגן, עשרות האנשים דחפו ונדחפו והציפו את המחסום,  עד שכמה מהיוצאים אפילו העניקו לעצמם ציון שלילי בהתנהגות: "זה אנחנו לא בסדר היום". נראה שהצעירים, שלא מזמן קיבלו לראשונה בחייהם אישורי מעבר אישיים, מתסיסים את האווירה בין הממתינים. כמה מהם יצאו ובאו אלינו בבקשה שנעזור להם לקבל אישור שהייה במרחב התפר (יש אישור חקלאי ויש אישור תעסוקתי), הם בני 17, 18, 20.
אז איך יצאתם עכשיו?

צוחקים.
אחרים, כולל שתי נשים, ביקשו שנזרז את חידוש האישורים שלהם, שתוקפם יפוג החודש. רשמנו בלי סוף מספרי ת"ז ומספרי טלפונים, כאשר ברור לנו שידנו קצרה מלסייע באמת בעניין זה, אבל לא יכולנו להתעלם. בכל זאת נברר... אולי. שני צעירים ניגשו אל הגדר, בתוך המחסום, רצו לדבר איתנו. שלא כצפוי החיילים לא רק שלא פקדו עליהם לחזור לכפר אלא גם שלחו חייל שילווה אותם (אולי בזכות העט?) עד שיסיימו לבקש שנסדר להםצ אישורים.

0737 מחסום שקד-טורה
בשעה זו רק פלסטיני אחד ממהר לעבור מטורה למרחב התפר. במחסום הסתובבו חיילים בטלים מעבודה, היה ריק ושקט. בלי שלווה.

0745 מחסום ריחן-ברטעה
חלפנו על פני המחסום הגדול, שמתקתק את הכיבוש בהצטיינות יתירה. 6 משאיות עמוסות בירקות, פחמים וסחורה אחרת, ממתינות להיבדק ולהמשיך הלאה בעיקר לברטעה המזרחית, בירת מרחב התפר הצפוני.

0800 מחסום דותן-יעבד
בדיוק מתחלפת משמרת. מעבר הרכבים שוטף לשני הכיוונים, כמעט ללא מגע יד אדם.

הנוף הפסטורלי הירוק והאוויר הצח כמעט משכיחים את סימני הכיבוש.