עופר - יידוי אבנים, חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת

"היום יום שאנטי", אמר קצין המשטרה האחראי על הביטחון.

גם האחראים על פתיחת שערי המתקן פעלו לאטם ו-15 הדקות של הליך הבדיקה המדוקדקת, היו כרוכות בסבל עד קרוב לערפול חושים בשל אדי הביוב שעלו מתעלת שפכים פתוחה בסמוך.

סיפור הכיסוי לאיסור הכנסת מזון ושתייה ש"מכרו" לנו במשמרת האחרונה בעופר (
http://www.machsomwatch.org/he/8_6_10 )
מתברר כעורבא-פרחא: לא ייתכן שהוכנס לחם ובתוכו "חפץ חשוד" ע"י איש מהפלסטינים, מאחר שמזה חדשים רבים, מאז נפתחה במקום הקנטינה, אסורה הכנסת מזון מוצק או נוזלי על ידם.
 

צפיתי בשני משפטים (כמעט בשלושה):

1.

הנאשם: צאלח מוחמד מוצטפא אבליל (ת.ז. 999484249) מבית אומר בן 25, כלוא מזה 14 חודשים.

אישום: יידוי אבנים וזריקת חפץ נפץ

שופטת: רס"ן הילית בר-און

סנגור: עו"ד חאלד אערג'

לשאלת השופטת הצדדים מאשרים שאינם מתנגדים להחלפת שופט מזה שהכריע בדין לגוזר אותו.

שני הצדדים הגיעו להסדר המתקבל בדיעבד גם ע"י בית המשפט, לפיו תקופת המאסר הנגזרת על הנאשם תעמוד על 14 חדשים ויוטל עליו קנס בסך 10,000 ₪.

לקולא מציינת השופטת את עברו הנקי של צאלח ואת קשיי חייו: אמו חולת הסרטן ימייה ספורים, עובדה המגובה במסמכים רפואיים, כמו כן, לגבי אשמת "זריקת חפץ נפץ: המפליל בעצם לא ראה את הזריקה".

עם סיום הקראת גזר הדין, התחבק והתנשק הנאשם עם חבריו האסירים שישבו בסמוך לו והמתינו לתורם להישפט וקרובי משפחתו מיהרו לצאת כדי לשוב בעוד כמה שעות מצוידים  בשובר המעיד על תשלום הקנס כדי לשחרר את צאלח ולהשיבו לביתו.

קשה שלא לתהות על צירוף המקרים של חפיפת תקופת מאסרו בפועל של האיש עם העונש המושת עליו.

2.  הקראה:

הנאשם: מוחמד שאכר מוחמד אלשרבאתי (ת.ז.950006924).

אישום: החזקה וסחר באמל"ח

שופטת: רס"ן הילית בר-און 

סנגור: עו"ד חאלד אערג'

השופטת ציינה שסעיפי האשמה הצטמצמו ומנתה את שנותר:

- "סחר בציוד צבאי - הנאשם רכש אקדח וחמישה כדורים בתמורה ל:9,000 ₪, בהם השתמש כשירה באוויר במהלך שתי חתונות".

-"בהזדמנות אחרת, באר-רם, הנאשם השאיל [שאל!] מאחר קלצ'ניקוב לשם צילום".

הטיעון לעונש נדחה למועד אחר ונקבע בתיאום עם העו"ד ל28.6.10.

באולם הדיונים אחר אליו נכנסתי ישבו הכול מוכנים ומצפים לכניסת השופט -  נשיא בית המשפט, השופט צבי לקח. צפויה הייתה להתקיים הקראה.

"עוד שתיים שלוש דקות הוא יבוא..." אמר לי שוטר. ישבתי וחיכיתי.

האסיר שמשפטו אמור היה להתקיים הוא עאטף חסין ג'בר אבו-עליא (ת.ז. 902821941) הנאשם  בניסיון לגרימת מוות.

הדקות נקפו. בעצם עשרים דקות. כל אותו הזמן, האסיר שישב מרוחק ממשפחתו, ניהל שיחה קולנית  מלווה בצחקוקים עם אמו ואשתו שישבו בפאתי האולם, התובע והסנגור (עו"ד חאלד אערג') התווכחו על סוגיות משפטיות, המתורגמן פלירטט עם הקצרנית והשוטר ישב משועמם כשבכל כמה דקות הבטיח לי שאו-טו-טו.... השופט יגיע.

השופט לא הגיע, לאיש לא בער, רק קצין הביטחון שנכנס גילה קוצר רוח, רטן ש"תוקעים אותו" ואני פרשתי.

;