ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן, יום א' 21.4.13, בוקר
מחסום טורה-שקד 07.02
המחסום פתוח, עדיין אין תנועה. מחמת מזג האויר הסגרירי נשארנו ישובות במכונית, רחוק יותר מהמקום שממנו אני צופות בד"כ, ו"מה שרואים משם לא רואים מכאן". מהמקום המרוחק ראינו שרוול מרושת ארוך ומעליו גגון מקומר. בקצה השרוול שער, וכשנפתח השער ראינו זרימה של אנשים רבים לעבר הקרוסלה שדרכה עוברים ל"בוֹלם", שהוא החדר שבו המחשב והרישום הממוחשב, או, לעיתים די קרובות, הידני.
מחסום "מרקם חיים" הזה הופך להיות יותר ויותר אתר ארכיטקטוני מורכב. שני שרוולים מגודרים, כיפות-סככות בגבהים משתנים מעל לשרוולים, מעל לקרוסלה וליד דלתות הכניסה ל"בולם", ועוד כמה מבנים לתצפית ולשהייה של החיילים, שגגותיהם או שטוחים או בצורת חרוט. לסיכום: "נבנה ארצנו, ארץ מולדת, כי לנו לנו ארץ זאת".
משנפתחו השערים עוברים במרוצה הילדים הקטנים לכיוון אחד ובהליכה הפועלים, לכיוון מרחב התפר.
אדם אחד מבקש שנדאג לחידוש האישור החקלאי שלו (52 דונמים שנכלאו מעבר לגדר), שתוקפו יפקע בעוד ארבעה ימים. הוא כבר הגיש בקשה, אבל ליבו אומר לו שפנייה שלנו תזרז ותבטיח את קבלת האישור. אשרי המאמין. רותי הבטיחה להעביר את פרטיו לת'.
מחסום ברטעה-ריחן 7.45
מגרש החניה התחתון כבר מלא. לא נכנסנו. לפי קצב המעבר בשרוול היציאה למרחב התפר הסקנו שהכיבוש "מתקתק". חלפנו על פני המשאיות הממתינות בצד הכביש להיקרא לבידוק.
במגרש החניה שמול זבדה [בתשלום(?), עסק פרטי (?) יש אוהל שמחובר בחבלים אל סלע גדול, שלא יברח ברוח.
מחסום יעבד-דותן 07.55
החיילים כבר נמצאים במקום, אבל משמרתם מתחליה רק בשעה 8. בינתיים המעבר חופשי.
גם כאן מתקדם איזשהו "בינוי" הרחבה שנוקתה מצמחיה ונכבשה במקביל לכביש המחסום מוקפת בתלתלית חדשה מבריקה, ויש לצדה כמה עמודי תאורה. לא ברור לנו מה תכליתה, אבל על הקיר שיוצרות הבטונדות מתנוססת סוכה קטנה. רותי אומרת שהיא איננה חדשה.
אקשן: ג'יפ צבאי מגיח, עובר את הרחבה החדשה, מסתובב לתוך המחסום. כארבעה חיילים יורדים ממנו, חוגרים את נשקם וכורעים, לפקודה, ליד הקיר הנמוך. מתרגלים "אש", ללא יריות, ובזה הסתיים התרגול. תנועת המכוניות בשני הכיוונים סדירה, כמעט ללא כל בדיקה.