עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חגית שלונסקי, מילי מאסס (מדווחת)
13/03/2011
|
בוקר

אולם 7 : הארכות מעצר

השופט: משה לוי

26 עצירים ברשימה. רוב העצירים שראינו בישיבת לפנה"צ היו צעירים. רבים נראו קטינים. 

מועתז מוסא אחמד בנאת- תיק 731/11, תלמיד בי"ס. 

האישום: יידוי אבנים, יחד עם אחרים, ב 3.6.10  לעבר רכבים של ישראלים בסמוך לכפרו. כתוצאה מזריקות האבנים נופצו שמשות של אחד הרכבים ונגרם נזק לרכבים נוספים.

התביעה מבקשת מעצר עד תום ההליכים. לטענתה, אין מחלוקת בקשר לראיות, יש עדויות מפלילות. שניים מחבריו שהשתתפו באירוע נעצרו עד תום ההליכים ונשפטו לתקופות מאסר של עד 7-8 חודשים.

השופט הבחין שמועתז משתמש בקביים וביקש הסבר על כך מעורך הדינו עו"ד ג'ליד איהאב. עוה"ד לא הסביר. בהמשך הדיון התברר  שבמהלך האירוע הנהג של אחד הרכבים, שאמר כי חשש לחייו, ירה ופצע את הנאשם. כעבור 6 חדשים פנה הנאשם לתחנת משטרה וביקש להגיש תלונה נגד אותו מתיישב בגין הפגיעה. פנייתו הביאה למעצרו  של הנאשם כ- 8 חדשים לאחר האירוע. על כן טען עו"ד איהאב, כי  השיהוי ומצבו של הנאשם (בעקבות הפציעה)) מקהים את טענת המסוכנות ויש להסתפק בחלופת מעצר.

הנאשם כופר באשמה.

השופט לא רואה מקום לעילת חשש להימלטות מן הדין לאור העובדה שהחשוד פנה מיוזמתו למשטרה כדי להגיש תלונה .

החלטתו הסתמכה על עילת המסוכנות, לדבריו: אילו היה מדובר באירוע של יידוי אבנים ע"י הנאשם עצמו מבלי שנגרם נזק, אפשר היה לשקול חלופת מעצר, לאור משך הזמן שעבר. יחד עם זאת, לאור העובדה שהאירוע כלל יידוי אבנים מסיבי ע"י קבוצה גדולה של אנשים, מעבר למספר סביר [כמה בדיוק? מ.מ.] , אשר גרם לנזק רב. נוסף לכך רק לאור עדותם של השותפים ניתן היה לקשר את הנאשם לאירוע. לאור כל האמור: מעצר עד תום ההליכים.

ישיבת הקראה נקבעה ל 30.3.11.

יש לציין שלא נכחו בני משפחה באולם, ומועתז לא חדל להסתכל לדלת בתקווה שאמו (?) תגיע. שוטר השב"ס האיץ בו לצאת, ממש משך אותו אל מחוץ לאולם כשהסתיים הדיון בעניינו.

 

וואסם רמדאן דרויש אבו רמוז- תיק 1756/11, בן 1/2 14 ,מחברון.

עו"ד נובאני מייצג אותו .

התביעה מבקשת מעצר עד תום ההליכים. הנאשם הופלל ע"י עדי תביעה (2 ו3 ), חיילים שתצפתו מגג אחד הבתים הסמוכים וזיהו את הנאשם לפי פרטי לבוש שתואמים את לבושו בעת מעצרו.

הסנגור מתנגד. מדובר בכתב אישום על עבירה אחת, המתבסס על הפללות. הנאשם עצמו מכחיש, ומבטיח שלא זרק אבנים. לא ברור מן ההפללות מאיזה מרחק נזרקו האבנים, וגם לא ברור שהיה קשר עין. יש תקלות בהפללות לכאורה, בשלב זה. לא ברור מה חלקו של הנאשם? מדובר באדם שאין לא כל עבירה, כלומר שאין עילת מסוכנות. כמו כן יש להתחשב בגילו.

השופט מעיר על כך שנציג המשפחה אינו נוכח בדיון. נובאני אומר שלא בדק כלל אם הגיע מי מהמשפחה.

השופט דוחה את התביעה וקובע: בנסיבות רגילות העבירה מקימה עילת מעצר של מסוכנות. יחד עם זאת לאור גילו של הנאשם ובעיקר לאור העובדה כי שותפו לעבירה לא הועמד למשפט( התובע מסביר שלא לפרוטוקול שקרתה  תקלה למג"ב והעציר נעלם. התקלה נבדקת), אפשר להסתפק בחלופת מעצר.

שחרור הנאשם בתנאים כדלקמן: 1. ערבות של 5000 ₪. 2. ערבות צד ג' של 10000 ₪. 3. על הנאשם להתייצב בתחנת משטרה הסמוכה לביתו כל יום א' בשבוע.

 ישיבת הקראה נקבעה ל 4.4.11 בפני השופטת שרון ריבלין –אחאי.

התביעה ביקשה עיכוב ביצוע ההחלטה ל 72 שעות. השופט קבע עיכוב ביצוע ההחלטה ל 24 שעות כדי לאפשר לתביעה לערער.

בהמשך נודע לנו שהתביעה לא הגישה ערר על החלטת השופט. עוה"ד לא ידע לומר אם הילד שוחרר בערבות, כי ייצג אותו רק בהארכת המעצר.

 

עבד אלרחמאן מוחמד אחמד - תיק 1863/11, בן 20.

סנגור: עו"ד אבו אחמד.

התובע מבקש הארכת מעצר עד תום ההליכים.

האישום: הפרת הוראה או ניסיון להפרת הוראה. ניסה להיכנס לישראל

ב 7.3.11, ללא היתר כדין באמצעות תעודת זהות שאיננה שלו.    

הסנגור מתנגד. הנאשם מחזיק בהיתר עבודה וכניסה כדין לאזור מישור אדומים. הדבר הזה מביא את רשויות המדינה לעשות בדיקה שלמה לפני שמופקים היתרים, מה עוד שמדובר בצעיר בן 20, ונדיר מאד שרשויות המדינה מנפיקות היתרים עבור צעירים.לכן, טוען הסנגור, אין מסוכנות. נשארת העילה של הימלטות מן הדין. הוא מוכן להציע ערבויות של אזרחים ישראלים להתייצבותו לבית המשפט.

החלטת השופט: ביהמ"ש הצבאי לערעורים פסק לא פעם כי העבירה המיוחסת לנאשם מקימה עילת מעצר בשל החשש מהימלטות מן הדין. בנסיבות המקרה, כמפורט ע"י בא כוח הנאשם, לא מצאתי עילה לסטות מהלכה זו. העובדה כי היתר העבודה והכניסה של הנאשם היו לאזור מישור אדומים בלבד הינה מבוטלת בכך שהנאשם ניסה להיכנס לתחומי ירושלים ללא היתר אינה מפחיתה או מבטלת את סכנת ההימלטות. לאור אלה: מעצר עד תום ההליכים.

ישיבת הקראה ב 6.4.11 בפני השופט דהאן.

 

סאמי עאמר אבו גודה - תיק 1853/11,  בן 14.

סנגור: אבו אחמד

האישום: יידוי חפצים.

בהסכמת הצדדים ולאור חומר הראיות ובכלל זה אימרת הנאשם במשטרה שבה הודה במיוחס לו, וכן בעדות המפקדים קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מסוכנות, על אף גילו של הנאשם. לאור האמור נקבע מעצרו עד תום ההליכים.

ישיבת הקראה ב 4.4.11 בפני השופטת שרון ריבלין אחאי.

 

עבדאלהאדי צלאח מוחמד אבו תורכי-  תיק 1833/11

סנגור: אבו אחמד

התובע: הנאשם נתפס עם סכין במחסום מערת המכפלה. הוא לא מסר את הסכין מיוזמתו לאנשי הביטחון, והיא נמצאה בבדיקה במגנומטר, ואף התבקש לעבור את המכשיר פעמיים ורק כשהרים את חולצתו התגלתה הסכין, שלהבה 9 ס"מ. משום כך קמה עילת מסוכנות בגינה מבקש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.

לדברי הסנגור הנאשם מצא את הסכין ושכח עליה כשהגיע למחסום. הוא לא עשה כל תנועה שממנה ניתן היה להבין שהוא רוצה לעשות שימוש בסכין. גם לאור העובדה שהנאשם הוריד את המעיל לבדיקה, שלדבריו הסכין היה בכיסיו,  אפשר להסתפק בחלופת מעצר. כמו כן, אם הדיון יהיה בסוף החודש הזה, תהיה תקופת מעצרו מעבר לרמת הענישה המקובלת במקרים מעין אלה, אם יורשע. (הסניגור ציטט תקדים התומך בדבריו).

החלטת השופט: אין מחלוקת באשר לפוטנציאל המסוכנות של שימוש בנשק קר באזור, ובכלל זה סכין, במיוחד על רקע אירועי הימים האחרונים [הטבח באיתמר, מ.מ.] אם בנסיבות מעין אלו שלפנינו כאשר יש נאשם שמנסה להסתיר את עובדת היותו נושא את הסכין, אכן ישנו חשש שמקים עילת מעצר של מסוכנות. לאור האמור מעצר עד תום ההליכים.

ישיבת הקראה נקבע ל 23.3.11 (התאריך נקבע לאור טענת הסנגור שהארכת מעצר תאריך את תקופת הענישה, אם יורשע)

 

עוואד עבדול חמדי חליל אבו זלטה- תיק 1814/11

הסנגור: אבו אחמד.

נאשם בהחזקת אמל"ח (רובים, מחסניות, ציוד צבאי) ואי ציות לחובת התייצבות במשטרה.

הסנגור מאשר ראיות לכאורה. הוא מתנגד לעילת המעצר.

האירוע היה ב  2008.

החלטה: אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה המבססות את פרטי האישום. בקשר להודעתו של הנאשם במשטרה אין גם חולק כי העבירות של החזקה המיוחסות לנאשם ברגיל מקיימות עילת מעצר של מסוכנות. במקרה זה טוען הסנגור שניתן להסתפק בחלופת מעצר לאור העובדה שהעבירות בוצעו בסוף 2008. אכן חלוף הזמן יכולה להקהות את עילת המעצר של מסוכנות. אך עולה בבירור כי במהלך כל התקופה נעשו ניסיונות רבים להביא את הנאשם לחקירה ולעוצרו, והנאשם הצליח להתחמק בכל פעם. ההנמקות לאי התייצבותו אינן מניחות את הדעת. בנסיבות אלו קיימת תשתית המבססת גם חשש להימלטות מן הדין. מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

ישיבת הקראה ב 30.3.11.

 

 

 

אולם 5 :הארכות מעצר

(דיווחה של חגית)

 

השופט: סא"ל עמי נבון

התובע: סרן מיכאל אביטן

הסנגור: טארק ברגות

נאג'י תמימי, מהפעילים הבולטים במאבק העממי נגד גדר ההפרדה בנבי סאלח, בן 47, נעצר בליל ה 6.3.11 בחשד להסתה ליידוי אבנים במשך שנים מאז האינתיפדה השנייה ועד היום.

התביעה מבססת את החשד על הפללה מפיו של הנער אסלאם דאר איוב [תמימי] מיום 23.1.11  ומבקשת מעצר של החשוד לשם הכנת כתב אישום.

הסנגור מבקש חלופת מעצר וקובע שיש אנשים רבים שמוכנים לערוב כספית.

השופט מחליט על הארכה של 5 ימים, עד ל 17.3.11.

באולם המשפט נוכחים בני משפחה של נאג'י וקבוצת פעילים תומכים.

התובע נושא נשק על כתפו. אף פעם לא ראיתי תובע מזוין באולם המשפט. די מזוויע. לא הייתה לי הזדמנות לברר מה פשר התופעה הזאת.