חבלה, מעבר אליהו, עזון, יום ג' 28.5.13, אחה"צ
בחבלה תנועה רבה מהרגיל. שני האחרונים שהגיעו ברגע האחרון כבר לא הורשו להכנס לחבלה.
12:45 חבלה
שלושה גברים כבר מחכים במכולה, אח"כ מגיעים עוד כמה.
מתפתחת שיחה על הקשיים של המעבר בשערים.
13:02 מגיע הרכב הצבאי, מתארגנים לפתיחת השערים
13:08 עוברת החמישייה הראשונה לכיוון חבלה. מיד אחריה עוברת החמישייה הראשונה מכיוון חבלה.
לאורך כל המשמרת התנועה מרובה מהרגיל. בין הולכי הרגל, הטרקטורים והמכוניות גם שתי משאיות עם עצים גדולים לשתילה מחדש, נבדקות ביסודיות, כמו כלי הרכב האחרים.
13:40 רואים מרחוק אשה נתמכת ע"י גבר, נראית חולה. אחרי הבדיקה מתיישבים במכולה, מחכים לבת מג'לג'וליה שתיקח את אמה לבי"ח בישראל. ל. מספר על המצב הטוב שהיה לפני האינתיפאדה, כשהייתה תנועה חופשית ואפשרות לעבוד בישראל. למצב כזה הוא רוצה לחזור, לא מעניין אותו צבע תעודות הזהות. אינו רואה אפשרות להקים מדינה פלסטינית בשטח הקטן שנשאר להם בקנטונים, ללא אדמות, ללא מים
, ללא שליטה בכל השטח ובגבולות.
14:00 רכב שרצה לעבור במחסום לכיוון חבלה חוזר ברוורס, לפני שהבנו מה קרה, השער הרחוק כבר היה סגור, מגיע עוד אדם לשכנע את החיילים לתת לו לעבור כי עליו להביא עוד סחורה, אך נתקל בסירוב מוחלט, למרות שהם סגרו את השער הדרומי קצת לפני 14:00. לטענתנו, שהוא הגיע בדיוק בזמן ושהם גם פתחו באחור, ענו שהם עושים מה שמוטל עליהם ומה שהמפקדת אומרת. לאיש הנוסף שהגיע בעגלתו עם סוסו העייף כבר לא היה סיכוי. למרות תחנוניו הם סוגרים גם את השער הצפוני, ויצטרכו להתייבש בחום שלוש שעות.
14:20 עזון
החנויות פתוחות, תנועה רגילה ברחובות, מביאים חבילות לחנות של ז., פוגשים שניים מילדיו.
14:50 שער אליהו –מכוניות בכל הנתיבים, מכונית אחת מופנית לנתיב הימני ביותר, לבדיקות. אחרי השאלות הרגילות אנו עוברות ללא עיכובים.