סיור בבקעת הירדן לצוות צילום צרפתי של סרט דוקומנטרי , יום ג' 18.6.2013
מחסום זעתרה צומת תפוח 9.30- המחסום אינו מאויש אך שני חיילים מסתובבים סביב הכיכר. נער צעיר כבן 16 מעוכב על ידם. לשאלה מדוע, הם עונים שהוא התחצף. "מה הוא אמר?" שאלתי. הוא לא עצר כאשר קראנו לו לעמוד. הנער טוען שלא שמע. אבל לכבודנו הם משחררים אותו לדרכו. הם מדברים עם צוות הצילום ומסבירים להם שאני מסוכנת מאוד ושיזהרו ממני. זוג פלסטיני עובר את הכיכר ברגל ופניו דרומה. אחד החיילים צורח עליהם בשנאה "רוחו מן הון!!" [סתלקו מכאן] ומפנה אותם מזרחה. מבולבלים הם מסתכלים לכל הכיוונים ואז פונים מזרחה.
אנחנו רוצים להמשיך בדרכנו, אבל החיילים מתעקשים שצוות הצילום יבוא איתם לצלם את הגלעד שהקימו לזכרו של של מתנחל שנהרג כאן לפני כחודשיים ולשמוע את סיפור ההתנקשות.
מחסום מעלה אפרים– 10.15 ו-16.15 – לא מאויש.
מחסום חמרה – 10.45 אין הרבה תנועה. בעיקר פלסטינים מותשים החוזרים מעבודתם בשדות המתנחלים תמורת שכר מביש. הצוות משוחח ומצלם כמה פועלים החוזרים מעבודתם בחמרה ועוברים לנסרין. בשעה ארבע בבוקר עברו לבקעה. לפעמים עוברים תוך 10 דקות, לפעמים לוקח שעה וחצי. עכשיו המעביד שלהם מביא אותם למחסום במכוניתו, הם חוצים אותו ברגל ומנסים לתפוס טרמפ כדי להמשיך מערבה.
החיילים שולחים נציג להרחיקנו מהמחסום אל מעבר לצומת. מגיעים גם נציגי המת"ק. קצין המת"ק פ' מסרב לתת לי את מספר הטלפון שלו שאוכל להיעזר בו אם מתעוררות בעיות. מפנה אותי לחמ"ל והם יאתרו אותו.
באזור התנחלות רועי אנחנו פוגשות מכר שמספר שכל האזור בין כביש אלון לכביש 90, מצפון לרועי ולמארג' נאג'ה, נשרף במכוון על ידי הצבא כדי למנוע מהרועים לרעות את הצאן . אם הדיווח נכון, ואני אבדוק אותו בפעם הבאה – הרי כל שטח שמורת הטבע אום-זוקא כלול פה ! השריפה הענקית מכניסה את הצאן והבקר למצוקה נוראה ואנחנו רק בתחילת הקיץ !!! איזו אכזריות ! הפעם לא הגענו לראות את כל השטח, אבל בסמרה , ובמכחול כל האזור סביב התנחלות חמדת נראה שרוף.
השער במחסום גוכיה סגור ונעול ולא נפתח מזה חודשים. נסתם המעבר המוגבל היחיד בחומות העפר והסלע, המנתקות את הבקעה ממרכז העניינים – מהגדה. הפלסטינים עוקפים את השער תוך שהם מטפסים על ההר מימין – כשמכוניותיהם תלויות על צלע ההר הבלתי סלול בצורה מפחידה. ברור שהצבא יודע, ורואה, אך מתעלם.
17.00 - ח'ירבת יאנון – הכפר הקטן המוקף בהתנחלויות ומאחזים. ב-2001 נטשו אותו תושביו אך פעילים ישראלים מתעאיוש שיכנעו אותם לחזור ושימשו מגן חי במשך כשנה. לאחר מכן החליפו אותם מתנדבים נפלאים וקדושים של איחוד הכנסיות (EAPPI) שחיים בתוך הכפר המוכה מאז ולמעלה מ-10 שנים, ללא הפסקה. אחד הפעילים הראה לי, יחד עם ראש הכפר, שני מאחזים חדשים שמוקמים ליד הכפר בעצם ימים אלה. האחד מצפון, הוקם על אדמותיו של ראש הכפר, אשר פנה לבג"ץ שפסק שהאדמה שלו היא. אז מה ? בג"ץ פוסק והמתנחלים בונים , ומי ימנע מהם ? הצבא הרי עובד בשבילם.
18.00 – מגיע טרקטורון לכפר הקטן (רק מספר משפחות נותרו בו. כולם עזבו כתוצאה מהתעללות המתנחלים בהנהגת א' הידוע, ומהתנכלויות הצבא) ועליו שלושה מתנחלים, כולם חמושים כמובן, וגם כלב זאב אימתני. הם עוצרים ליד המעיין שבמרכז הכפר ומייד תושבי הכפר ממהרים לאסוף את הילדים הביתה, ומסתגרים מאחורי דלתות הברזל, מציצים בחרדה באורחים הבלתי קרואים. הייתה לי מעין תחושה שכך נראו עיירות היהודים ברוסיה כשהקוזקים נכנסו אליהן. אפשר היה לחתוך את האוויר מרוב מתח.
המתנחלים ירדו מהטרקטורון והכלב המאיים קופץ סביבם. ניגשנו אליהם. בחביבות הם הסבירו לנו שבאו לשתות מהמעיין ("מה, אסור? זו מדינה דמוקרטית.") ציינתי בפניהם שהם באים חמושים עם כלב מפחיד - האם זהו ביקור חברתי? הם אמרו שהפלסטינים הזמינו אותם ובכל יום הם באים ואפילו שותים קפה אצלם. "גם הערבים מסתובבים כל הזמן עם נשק," הם אמרו. לסיום הם אמרו לצוות הטלוויזיה שהם אנשים טובים ושלא יאמינו לשקרים שהיא (אני) מספרת עליהם. נראה היה שבגלל נוכחות הטלוויזיה הזרה הם השתדלו מאוד למצוא חן ולהפריך את השמועות סביבם. לאחר שניסו לברר איפה הם יכולים לראות את עצמם בסרט שלנו, עלו על הטרטורון, קראו לכלב ועזבו. גם אנחנו.
(הערה - למחרת טילפן אחד הבינלאומים שסיפר ששעה מאוחר יותר הם נתקלו במתנחלים אחרים, תוך כדי טיול הערבית שלהם על הדרך המובילה מח'ירבת יאנון לחווארה. המתנחלים אסרו עליהם את השימוש בכביש וצילצלו לצבא. עוד באותו ערב קיבלו הבינלאומיים טלפון מרשויות הצבא שאסר עליהם ללכת על הכביש. יש לציין שהכביש איננו מוביל ישירות לאף התנחלות ואי אפשר לראות בטיול של אזרחים בלתי חמושים (ומתנגדים לכל אלימות) סיכון ביטחוני כלשהו.)
לאורך הדרך חזרה על כביש 5 היו מחסומי פתע רבים – ממזרח לכיכר בצומת תפוח/זעתרה, ליד זיתא-ג'מעין, ממזרח לכיכר שבכניסה לאריאל. וכן, מחסום תפוח היה פעיל . תורים ארוכים נמשכים מכל מחסום כזה. דיווח טלפוני שקיבלנו מאדם שעבר במחסום חווארה –מספר על זמן המתנה של שעה וחצי.