ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יום א' 18.8.13, בוקר
6:50-8:10
6:50 מחסום טורה-שקד
עד בוא החיילים אני משוטטת בתוך המחסום ששעריו למכוניות מכיוון מרחב התפר
פתוחים בתקופה האחרונה כל הזמן. בתוך אחד המתקנים תלוי דף מודפס, עדות למוטיבציה הגבוהה של מחסומאי "צק"פ אשד" שמאיישים בימים אלה את המחסום: "בעורקי זורם דם החפ"שים, ובליבי חקוקה רובאית אשד".
ב-7:07 מגיע האמר מינהלתי (זה מה שכתוב על כיסוי הברזנט שלו). חיילות חמושות, כומתות כחולות (מ"צ) מגיעות בג'יפ. השער להולכי רגל נפתח באיחור של רבע שעה וכעבור 4 דקות יוצא הפועל הראשון למרחב התפר. מכונית ראשונה יוצאת ב-7:21. למרות האיחור - הפועלים אומרים ש"היום בסדר. יותר טוב".
7:35 מחסום ברטעה-ריחן
משאית האשפה הענקית, כפולת העגלות עברה זה עתה לכיוון הגדה והריח נורא. חוץ מזה הכל כאן מתוקתק ומי שמגיע מכיוון הגדה נראה שמח וטוב לב. במגרש החניה הפלסטיני אני אוספת את נ', חולת סרטן הנוסעת לטיפול בבי"ח רמב"ם בליווי אחותה. הבוקר, בשער היציאה למרחב התפר, טוענים משום-מה שאין תיאום עבורה למעבר רכוב והן אינן מורשות לעבור. הכעס שלנו רק מקשיח את עמדתו של המנהל התורן, ארז. האחיות נשלחות אחר כבוד לטרמינל, למעבר רגלי ארוך ומעייף בשביל נ'. אנחנו אוספות חולה נוסף שסיפוריו על מחלתו הנדירה ועל עוללות הכיבוש - מעסיקים אותנו לאורך כל הנסיעה.