גוכיה, זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ד' 28.8.13, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דפנה בנאי ועירית גל
28/08/2013
|
אחה"צ

עברנו בעיקר מבית לבית כדי להעניק למשתתפי הסרט "העמק הנעלם" עותק מהסרט. בפורוש בית דג'ן מצאנו משפחה שמחה – לפני חודש חיברה אותם ישראל למערכת החשמל. אתם יודעים איזו ברכה זו בחום של 40 מעלות שאפשר להשתמש במקרר ? במאוורר ?

בכל מקום בו התארחנו זכינו להכנסת אורחים ושמחה.

 

הן במחסום חמרה (11.00) ובמחסום תיאסיר (13.30) לא הייתה תנועה כלל. המעטים שהגיעו עברו אחרי הנפת תעודת הזהות (שבתיאסיר נבדקה לרגע). מחסום מעלה אפריים לא היה מאוייש (9.50 ו-16.45)

שער גוכיה– סגור כבר למעלה מחצי שנה ומנתק את הפלסטינים מהגדה. מהכל – לימודים, שירותים, קניות וטיפול רואי.

 

בעין אל חילווה, בצמוד למאהל של ס"ד, ראינו שהצבא הקים מחנה אוהלים. בפתח חדר האוכל שוכבת פרה של ס'. החיילים (טירונים) חלקם עם זקנים ארוכים מתנופפים, עושים כל מיני תרגילים מגוחכים תוך כדי קריאות מגוחכות עוד יותר בחום של 40 מעלות בשעות הצהריים הלוהטות. עוד אנחנו מתבוננות בהם מתחיל ריטואל הגירוש: "אסור לכם להיות כאן" אומר המפקד. ואז מגיע עדר של 20 גמלים וחוצה את נתיב הטירונים באיטיות גמלית. החיילים, מאוד ממושמעים, אפילו לא זורקים מבט אל  הגמלים, כאילו זה מחזה שהם מורגלים בו מהבית, כל כך עסוקים במשחקי מלחמה...

 

על אכזריות ונדיבות – 17.10- זעתרה

כשהתקרבתי לצומת זעתרה, ראיתי שתי נשים יושבות בתחנת האוטובוס שממזרח לכיכר. האחת צעירה והשנייה מבוגרת. אולי אם ובתה. התחנה מקורה – יש בה צל וספסל והשתיים ישבו לנפוש בחום היום (37 מעלות צלזיוס). תוך רגע צעדו לעברן שני חיילים. הטריחו עצמם מעמדתם המוצלת לבצע משימה חשובה – לגרש מהתחנה את הנשים. באדנות עמדו מעליהן והצביעו: "החוצה!". הצעירה עשתה תנועת תחנונים, הביטה לתוך עיני חייל אחד ואז אל השני, אבל לשווא. זה לא ריכך את ליבם ושוב הניפו לעברן את היד בתנועה מגרשת וביתר תוקף.

הנשים קמו ודידו משם.

את כל זאת ראיתי מהחניה של המחסום, שלא היה מאויש אם כי היו חיילים במקום, כנראה למקרה חירום, כמו למשל אם שתי נשים יסכנו את שלום האזור ויתיישבו בצל התחנה. או אז החיילים יאוצו לבצע את תפקידם.

 

נעמדתי מאחורי מכוניתי, נשענתי עליה ומתחתי את רגלי. זה נראה כאילו אני מנסה לדחוף את המכונית. מתנחלים וחיילים עברו ולא הסתכלו עלי. ואז ניגש אלי צעיר פלסטיני : "את דוחפת את האוטו?" שאל,  "צריכה עזרה?" וכבר עבר את הגדר והיה מוכן להושיט יד.