עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

כללי: שוב לא היו רשימות. הרמאדן, שהחל יום קודם, הורגש במיעוט המשפחות המבקרות ובמיעוט האולמות שבהם התקיימו דיונים. 

באולם מס. 5 מתקיימות הארכות מעצר. השופט הוא ברק ג'ורדן, (זה שכתב לנו ודרש שנתנצל על כך שמשקיפה שלנו כינתה את הארכות המעצר שבהן הוא שפט "הצגה", ואם לא - הוא אמר שיתבע אותנו על סך 100.000 ש"ח).

תובעת: ג'ני לובובסקי (שסירבה לומר לנרי, על פי בקשתנו, מה שם משפחתה. בסוף רשמנו אותו מן הפרוטוקול).

סנגור: נרי רמתי

משפטו של מוחמד אבו עיאש, נער בן 15.5

הנער תושב בית אומר מואשם שזרק יחד עם אחיו, אבן ממרפסת ביתו בכפר על חיילים שביצעו פעילות מבצעית בכפר. הראיות באו משני חיילים – גרשון רזניקוב וליאור דבוש. הם מציינים שזיהו אותו על פי פניו ועל פי לבושו, חולצה חומה עם פסים  צהובים אם אני זוכרת נכון. הנערים מכחישים שזרקו אבנים מן המרפסת. היא דורשת הארכת מעצר עד תום ההליכים ומצטטת את עדויות החיילים הזהות ממש זו לזו.

סנגור: החיילים הודו שנותק קשר העין  מהרגע שראו את הנערים על המרפסת ועד שנפלו האבנים. עובדה זו מחלישה מאד את אמינות הראיות ומחייבת את בית המשפט ליתר זהירות.

תובעת: אמנם היה נתק של כמה דקות אבל בסופו של דבר החיילים הגיעו לאותו הבית. החשודים זוהו במרחק של 20-30 מ' מהבית. אחרי כמה דקות הגיע תגבור נוסף והחיילים פרצו לבית ועצרו את הנערים.

סנגור: השאלה האמיתית היא זאת: הנאשם בן ה-15 זרק אבן אחת שלא פגעה באדם ולא גרמה כל נזק. האם אי אפשר לשקול חלופת מעצר שתאיין את המסוכנות? המעשה המיוחס לקטין זה אינו נמצא בסקאלה הגבוהה ביותר של מסוכנות, הוא לא גרם כל נזק ואין לו עבר פלילי. תיקון 14 לחוק הנוער קובע שמעצר עד תום ההליכים של קטין יהיה האפשרות האחרונה ויתקיים רק במקרים קיצוניים. הוא הגיש לשופט פסיקות בעניין זה והציע חלופות מעצר כמו תשלום ערבות, שמירה על ידי בן משפחה, מעצר בית וכדומה.  הרי בסופו של דבר, כך אמר הסנגור, הנערים לא הלכו לחפש את החיילים כדי לזרוק עליהם אבנים. החיילים הם הם אשר נכנסו לכפר, אמר והוסיף: צעיר יהודי שהיה זורק אבנים באותו אזור (הכוונה לשטחים הכבושים), אין בית משפט אחד שהיה מעיז להטיל עליו מעצר עד תום ההליכים.

תובעת: הנאשם הוא בן 15.5 וזהו הגיל שבו כל העבירות הללו מתבצעות. הוא זרק אבנים מהמרפסת לעבר סיור רגלי. מדובר בחיילים שלמרות שהם חובשים קסדה הם חשופים יותר מאשר אילו ישבו בג'יפ ודווקא במקרה זה הסכנה לחיי החיילים גדולה יותר.

לעניין ההבדל בהארכת המעצר עד תום ההליכים בין ישראלים ופלסטינים גם כן היה לה מה לומר, והיא הסבירה למה צריך להאריך את המעצר עד תום ההליכים: "כמובן שיש הבדל בין היכולת להביא קטין פלסטיני למשפט לבין היכולת להביא קטין יהודי. הכוח (הכוח) שבא לעצור קטין פלסטיני עלול לפגוש יידוי אבנים ואיום על שלומו. התובעת אמרה שאין הבדל בין יהודי לפלשתינאי בתגובה ליידוי אבנים, על זה אמר נרי: כן, בטח. חוות מעון.

החלטת השופט: אין להקל ראש בזריקת אבנים. עם זאת, אכן הרוח הנושבת היום כאשר מדובר בקטין הוא לבדוק בכובד ראש את האפשרות של חלופת מעצר. הקטין ישתחרר בתנאים הבאים: ערבות עד למשפט בסכום של 5000 ₪, ערבות צד שלישי על אותו הסכום, וייאסר על הנער לעזוב את ביתו בכפרו למעט להופעות בבית המשפט.

השופט נענה לבקשת התביעה לעיכוב ביצוע ההחלטה ל-48 שעות,

עד 4.8.11 בשעה 11.15.

הסנגור אמר לנו שאם התביעה תגיש ערר הוא יערער על גובה סכום הערבות.

הארכת המעצר של יוסף מוסא יוסף הוואשה

עו"ד מחמוד חסאן

שופט: ברק ג'ורדן

תובעת: ג'ני לובובסקי

העציר תושב ביר זית בן 45, חבר בבית המשפט לעניינים אזרחיים (נישואים, גירושין, אחזקת ילדים וכד') נעצר לפני 18 יום ונלקח מהבית בשעה 03:00 בלילה. הוא מואשם בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, במקרה זה בחברות בחזית העממית.

רק התחיל הדיון והשופט ברק ג'ורדן אמר שהוא רוצה להכריז על הישיבה כדיון בדלתיים סגורות.

הסנגור מחמוד חסאן ניגש ושאל: האם התביעה ביקשה דיון בדלתיים סגורות? התובעת עלעלה בניירותיה ואמרה דבר מה שלא קלטתי, בכל אופן הדיון נמשך בדלתיים פתוחות.

תובעת: קוראת מכתב האישום. המפליל, אדם ששמו וליד חבס אמר שהוא מכיר את הנאשם בכינוי אבו יאפא. בסוף 2009 הצטרף וליד חבס לפגישת החזית העממית. בפגישה השתתף גם אבו יאפא. הם נפגשו כל שבועיים ודברו על המצב הפוליטי, עסקו בכתיבת סיסמאות על הקירות ופתיחת מחלקות חדשות של החזית העממית. הנאשם, לדברי המפליל, היה אחראי על התהלוכות.

למרות שהוחלט שהדיון יתקיים בדלתיים פתוחות, כשקם הסנגור לשאת את דברו הקשה ושאל את השופט מדוע רצה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, האם לבית המשפט יש ידיעה מוקדמת על הנושא?השופט ענה על השאלה, אך אני לא שמעתי אותה.

סנגור: וליד חבס מספר שהוא מכיר את הנאשם בכינויו אבו יאפא מבלי לתת פרטים אחרים. בלי פרטים נוספים אלה, איך הגיע החוקר לנאשם שבכלל מכחיש הכרות קודמת עם המפליל? החוקרים היו צריכים לערוך עימות בין השנים כדי לאשש את ההאשמה. אם היו עושים כן לא היינו מגיעים לבית המשפט. האם החוקרים באמת רצו לגלות את האמת, בפרט כשיש פער גילים כל כך גדול בין השניים? האישום נגדו הוא אסיפה פוליטית שבה דיברו וניתחו את המצב הפוליטי, ולא הייתה שם פעילות ארגונית (נראה שהכוונה היא לפעילות צבאית). והרי אין איסור, אמר הסנגור, לקיים אסיפות. הוא מבקש חלופת מעצר.

החלטת השופט: הנאשם  מואשם בפעילות בהתאחדות בלתי מותרת בארגון החזית העממית. מסוף שנת 2002 ועד למעצרו היה אחראי על ארגון תהלוכות בחזית העממית. טענת התביעה מתבססת על אימרתו של עד תביעה מס' 2 המוסר באימרתו כי בסוף 2009 היה בפגישה ראשונה בארגון ואז נפגש לראשונה עם הנאשם. בשלב זה בית המשפט לא נכנס לשאלת אמינות הראיות אלא רק אם קיימת מסוכנות לנוכח המסכת הראייתית הלכאורית.

הארכת מעצר עד ה-10.8.11. הצדדים יופיעו בפני השופט שמואל פליישמן.

משפטו של איברהים עפיף אחמד ברגותי

השופט: ברק ג'ורדן

התובעת: ג'ני לובובסקי

הסנגור: איברהים נובאני

 האישום: יידוי אבנים

כשהצבא הגיע לבית כדי להגיש הזמנה להגיע למשטרה, זרק הנאשם עם נערים אחרים אבנים על החיילים.  התביעה דורשת מעצר עד תום ההליכים. הסנגור מבקש חלופת מעצר.

התביעה מקריאה את עדותו של עד תביעה מס' 2 סארי ברגותי שאמר ב 24.7.11 שכאשר הגיע הצבא לבית והגיש הזמנה להגיע למשטרה, זרק הנאשם, יחד עם אחרים, אבנים על החיילים. עד תביעה נוסף אמר ב 18.6.11 אמר שהרבה אנשים זרקו אבנים, ביניהם הנאשם. הסנגור מעיר, שעדויות אלו לא מצינות מועדים, ולכן מתנגד להקראה שמבוססת על עדויות אלו.

התובעת טוענת שציון האירוע "כשהגיעה ההזמנה למשטרה" הינה ציון מועד.

השופט מעיר שעל פי האימרות אין מדובר באירוע אחד של זריקת אבנים אלא בזריקות אבנים שהתרחשו במספר הזדמנויות.

התובעת: בקשר לעדותו של עד תביעה מס' 2, יש טווח של חודשים שבהם נזרקו אבנים.

השופט קובע שבדיון על הארכת מעצר עליו להשתכנע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם, ואין בית המשפט נדרש לבחון את הראיות לעומקן. על פי הראיות בתיק זה, ובהתייחס למסוכנות שיש בזריקת אבנים, אין מקום לשקול חלופת מעצר, ועל כן הוא מורה על מעצר עד תום ההליכים, עד 10.8.11. לתאריך זה נקבע הדיון הבא.