קלנדיה, יום ג' 29.10.13, בוקר

נתקלנו בתורים ארוכים עמוק לתוך מגרש החניה כשהגענו בשעה 5:40. כל העמדות היו פתוחות והיו שוטר וחיילת בתוך האקווריום, אבל הרבה זמן עבר עד פתיחת כל הקרוסלות – אלה בקצה המכלאות וגם אלה בכניסה לשרוולים. קהל רב חכה לפני השער ההומניטרי לפני השעה 6:00.  צלצלנו לקו ההומניטרי לבקש שחייל או חיילת מת"ק יבאו לפני 6:15 כדי לפתוח אותו. ואמנם, אחרי דקה או שתים השוטר יצא מן האקווריום ופתח את השער בעצמו (בלי מאבטח). כמה דקות אחרי כן חיילת מת"ק ומאבטח הגיעו, ואחר-כך השער נפתח כל פעם שקהל הצטבר לידו.

נקודת אור: ברגע מסוים המאבטח לווה -- צעד, צעד -- אישה זקנה, שהחזיקה בזרועו ויכלה ללכת רק באיטיות רבה, מן השער ההומניטרי עד לקרוסלה החיצונית של שרוול 5. אנו לא יודעות עם זה היה ביוזמתו או מישהו אחר בצוות של אותו בוקר (שני שוטרים וחיילת מת"ק) בקש ממנו לעשות כך.

החל מהשעה 6:30 הקרוסלות נפתחו לעיתים יותר קרובות ונתנו ליותר אנשים לעבור כל פעם. זו תופעה שחוזרת על עצמה כל פעם שיש לחץ במחסום בבוקר – ככל שמתקרבים לשעה 7:00, שעת תחילת העבודה לפועלים, הקצב עולה. מה שלא ברור (ודי מרגיז) הוא למה הקצב איטי כל כך לפני השעה 6:30 גם כאשר כל השרוולים פתוחים. בכל אופן, התורים נמוגו כשעזבנו בשעה 7:00.