חארס, עג'ה יום ג' 22.10.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נטלי כהן, רחל ישראלי, נעמי בנצור (מדווחת) ברכב נאדים.
22/10/2013
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

9:00  יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

9:30  הגעה לחארס. פגישה, לבבית כרגיל, עם קבוצת הנשים שמנסות כבר חודשים לחדש את לימודי האנגלית. לאחר שמנהלת המועדון הסכימה סוף סוף לאפשר לנשים ולנו לחזור ולערוך את המפגשים במועדון, נקבעה אתה פגישה היום. לאכזבתנו היא לא הופיעה. קבענו עקרונית עם קבוצת הנשים שנתחיל מיד כאשר המנהלת תיתן אישור סופי.

10:45 יציאה מחארס לכיוון הכפר עג'ה. לאורך הדרך לא נראים כלי רכב צבאיים, וגם התחבורה האזרחית מועטת.

11:15 הגעה לעג'ה. בכניסה לבית המועצה אנו רואים קבוצה של גברים לבושים בקפידה,  בדרכם למכונית. מסתבר שזוהי משלחת של הרשות הפלסטינית שבאו לבקר בכפר. ראש המועצה, אתו אנחנו נפגשים, לבוש אף הוא חגיגית, כמתחייב.

מהשיחה עם ראש המועצה עולה הבעיה העכשווית, המשותפת לכפרים שאיתרע מזלם והם גרים בשכנות להתנחלויות: לפני מספר ימים המתנחלים מקדומים ומקרני שומרון שרפו וכרתו עצי זית ותקפו את המוסקים. התושבים פנו למשטרה הפלשתינית,שידיה קשורות אם אין לה היתר מהמשטרה הישראלית. גם פנייה למשטרה הישראלית הסתיימה בלא כלום. בגלל תקיפות  המתנחלים תושבי הכפר חוששים לצאת לשדותיהם ללא ליווי של משמר הגבול, שניתן במשורה.

כבר בתחילת ההתנחלות בגדה, נפלה עג'ה קורבן למתנחלים. ביתו מנקר העיניים של משה זר, מראשוני "קוני" האדמות בגדה, נבנה על אדמות עג'ה. כך עברו 3000 דונם בדרכים שונות ומשונות מידי בעליהם אל המתנחלים. לאחרונה נגזלו, שלא לצורך, עוד 2000 דונם מאדמות הכפר. הפעם – ע"י חברת החשמל עמודי החשמל שהקימה לצד הכביש אינם מצדיקים סיפוח כה עמוק של אדמות.

המצב הכלכלי בכפר גרוע. רבים מתושבי הכפר מובטלים. מעטים מאד עובדים בישראל. רבים מנועים. רעיית כבשים או חקלאות בצל האיום של המתנחלים אינם מאפשרים רמת חיים סבירה.

לשאלתנו, עולה כי 5 מתושבי הכפר נמצאים בכלא, שניים מהם שפוטים למאסר עולם.

להפתעתנו, ראש המועצה מזמין לחדר שני נערים: עוועד וחמודה, בני שבע עשרה כיום. ואנו זוכים לשמוע ממקור ראשון את סיפורם של שני אסירים בגיל העשרה שהספיקו כבר לחוות חיים בכלא ישראלי. שניהם נתפסו ביחד בהיותם בני שש עשרה, כשהשתתפו בהפגנה בקדום.הם הובאו קשורי עיניים אזוקים ומוכים לתחנת משטרה בקדומים, ומשם לכלא מגידו. רק לאחר שלושה חודשים בכלא ניתן להם להיפגש עם עורך דין והם הובאו בפני שופט. פסק הדין של שניהם היה שבעה חודשי מאסר שחושבו החל מיום כליאתם. כך, לאחר ארבעה חודשים נוספים הם שוחררו. על פי הקלות היחסית של העונש ניתן לשער שאשמתם הייתה מזערית, אם בכלל. ומה עם ביקורי המשפחות בכלא? את עוועד בקרו פעמיים, שני בני משפחה בכל פעם. האם יכלו להביא לו ממתקים, בגדים, ספרים? כלל לא. את חמודה איש לא בקר בכלא כי כמה מבני משפחתו אסירים אף הם. בגלל שבעת החודשים בכלא שניהם איבדו שנת לימודים. אבל ניכר בעיניהם העצובות שהם איבדו הרבה יותר: את שמחת הנעורים שלהם.

ומה אומר ראש המועצה על שיחות נתניהו-אבו מאזן?"אנחנו לא נוותר עד שתהיה לנו מדינה"..

האם אתם מאמינים במו"מ? " אם לא היינו מאמינים, לא היינו מתחילים".