ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין, יום ג' 5.11.13, בוקר
06.05 מחסום חקלאי: עאנין
אנו בדרך ומאחורינו מספר ג'יפים צבאיים לאותו כיוון. החיילים נמצאים במקום ממתינים לבואם. אם הגיע ה"תגבורת" מתחיל תהליך המעבר .מעל מאה וחמישים מתינים/ות שאת קולותיהם אנו שומעות מרחוק. הבידוק מתבצע בחלקו האחורי של המחסום , המעבר בקצב סביר. טרקטורים רבים, נשים וגם מספר צעירים בגיל בית הספר. אנשים מתורגלים , יודעים מה מותר ומה אסור –מקלים על עבודת הצבא ומייעלים אותה , כך שאלה יוכלו לסיים בזמן ולעבור למשימה ה"ביטחונית"הבאה........
כמה שנאמר :הכיבוש דופק כמו שעון שוויצרי, השאלה: את מי?
המסיק בעיצומו , התנובה רבה השנה , ובכל זאת מודיעים לנו שהמסיק בתהליכי סיום מבחינת הרשויות .
בעל 120 דונם מטעים , אולי יותר אולי פחות- מה זה משנה?, מבקש, מזה זמן רב אישור מעבר מטורא במקום מעאנין. לצאת לאדמתו בכל יום- כפי שנהג לפני הכיבוש. למה צריך להסביר ולתרץ לשכנע להאבק , לבזבז זמן וכסף על לבבות ערלים? לבקש עזרה משתי נשים זרות . לא מאשרים לו . למה? כאלה הם נוהלי הכיבוש עד מתי?
07.10 מחסום טורה-שקד
התקהלות של כמה עשרות אנשים לצד הבודקה בגדה בדרכם למתחם התפר . היום פתחו בשעה 7.00 בבקר . הפריבילגיה של שעה מוקדמת הסתיימה וחוזרים לשגרה. חלק מהאנשים ידעו – אחרים לא! למי אכפת.... זמן פלשתינאי שווה כקליפת השום. חיילים אומרים שמסרו את המידע לרשויות הכפר. שם כנראה התקלה. לא העבירו. כנראה.
תלמידים/ות מגיעים, רגלית או בהסעה גם הצעירות שבהן עטיות ומכוסות .
07.35 מחסום ברטעה-ריחן
כרגיל : שגרת כיבוש מתחשבת ואדיבה. ( "כיבוש נאור") טנדרים עמוסים על הכביש, ובמחסום. מוניות פולטות צעירים ממהרים לעבודה הם נבלעים בטרמינל ללא עיכוב מיותר. ומיד נחשפים בשרוול. במעלה המחסום, מי שאמור אסוף את הפועלים לעבודה , טרם הגיע והעובדים יושבים בשולי הדרך המאובקת , ממתינים להסעה, מוניות בקצה השרוול ממתינות לנוסעים.