א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ג'יוס, חבלה, כפר ג'מאל, עזון, עזון עתמה, יום ד' 8.5.13, בוקר
עזון עטמה
6:00 - ערפל, בתור כ-60 איש, כל הזמן מצטרפים כך שהתור איננו פוחת.
המכשיר החדש שהותקן לאחרונה, קורא מחוץ למתקן הבדיקה את אישור הבדיקה וכן בודק את טביעת האצבע. בתור התרחשה מהומה וכתגובה ה-מ.צ. הפסיק את הבדיקה עד שיירגעו...(כלומר, שיתנהגו בצורה מחונכת ויעמדו אחד אחד בתור....). אנחנו מעירות ולאחר מספר דקות נמשכת הבדיקה.
בינתיים, גדל התור עד כדי 100 איש.בצאתנו מעזון עתמה, במרחק כמה מאות מטרים ראינו אוטו צבאי, לידו פלשתינאים יושבים בצד הכביש ואוטו נוסף. עצרנו והתברר שאלה שב"חים וממול ראינו את החור בגדר.
חבלה
7:00 - התור לא גדול והבדיקה בחמישיות כרגיל. טרקטור עם מרסס וחומרי ריסוס נבדק בקפדנות, משאית גדולה עם מנוף נבדקת ביסודיות. ב-7:20 מגיע אוטובוס ילדים, הנהג עובר בדיקה ואח"כ האוטובוס עובר בדיקה. לכניסה מגיע בעל עגלה עם שני חמורים, נכנס לבדיקה והחמורים מחכים כמו ילדים טובים. מיניבוס עם בנים מגיע, הנהג נכנס לבדיקה. חזרה המשאית עם המנוף ועליה כרי דשא לשתילה.
ג'בארה. נסענו כדי לראות במו עינינו את הגדר שהוסרה.
9:00 - דרך עזון, ג'יוס, ג'מל כפר סור ואראס הגענו למה שהיה פעם שער הילדים של ג'בארה. חזינו במו עינינו את ביצועה של החלטת בג"צ. במקום היו נוכחים: ערבים ישראלים, עובדים ומנהלים ישראלים. מנהל אחד הגדיר את עצמו, כאחראי על עבודות התיקונים בחומה בעשור האחרון והסכים שהגדר היא בזבוז אדיר של כסף ואינה משרתת הביטחון. החיילים השומרים על האזרחים העובדים, יושבים משועממים והשיחה הערה שהתנהלה אתנו "שברה" להם מעט את השיגרה. הייתה תחושה מרוממת. הפעילות במקום הייתה הריסה של כביש המערכת. לבקשתנו אפשרו לנו לנסוע לתוך ג'בארה. כשהגענו לשער השני הוא היה סגור בשני שלבים לחלוטין. חזרנו חזרה ודרך כביש המערכת שחלקו כבר הרוס הגענו לשער התאנים. לפנינו הגיעה מכונית צבאית והחיילים אמרו ל - מ.צ. שהיינו בתוך ג'בארה. פירוש הדבר היה לפי דברי ה מ"צדיקית שאנחנו צריכות לעבור בדיקה (בתוך כך התנהל דיון מאלף על מהם שטחי A,B,C. החיילת נכנסה לאמביציה ובדקה את הבגאז' את המנוע את מיכל הדלק את תוך המכונית ואת התיקים שלנו. כל טענותינו לא הועילו היא טענה שג' בארה היא "שטח אדום".