עופר - עסקת טיעון, החזקה וסחר באמל"ח

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חוה הלוי, חגית שלונסקי (מדווחת)
10/01/2012
|
בוקר

הוכנסנו למתחם ביהמ"ש ללא עיכובים. התקיימו היום רק הארכות מעצר בשני אולמות. כל הדיונים האחרים נדחו בגלל יום עיון.

    נאמר לנו  שעורכי דין ומשפחות לא קיבלו הודעה על הדחייה.

    באולם 2  התקיימו הארכות מעצר על פי רשימה של 32 "עצורי ימים".

    השופט: סג"א שמואל קידר

    התובע: עו"ד דויד גבאי ריכטר

    לכמחצית העצירים ברשימה עוד אין כתב אישום. חקירתם נסתיימה והם חשודים בעבירות ש"מקימות עילת מסוכנות".התביעה מפרטת כמה מהעבירות בהן מדובר ומבקשת הארכת מעצרם לצורך הגשת כתב אישום. בשלב זה של ההליך המשפטי חומר החקירה של העציר חסוי, ועורך דינו אינו מכיר את הראיות בתיק שהונח לעיון בפני השופט. השופט מעיין בחומר החקירה שלפניו ומחליט תוך דקות ספורות כמה ימי מעצר דרושים לתביעה כדי להשלים הגשת כתב אישום.

    לעצירים אחרים (17 ברשימה היום) יש כתבי אישום. חלקם מודים לפחות בחלק מהאישומים, ועל סמך ההודאה מנהלים סנגוריהם משא ומתן עם התביעה על עונש מופחת לכאורה (עסקת טיעון).

    השופט מצהיר שאינו חייב לקבל את ההסכם שהושג בעסקה  בין התביעה וההגנה, אך מחליט לקבלו - כי החשוד הודה, ובכך חסך מזמנו היקר של ביהמ"ש;  כי יש "קושי ראייתי" בחומר החקירה (ואולי בכלל התביעה לא תוכל להוכיח את החשדות וההודאה כשלעצמה איננה ראייה מספיקה). מוטב, אומר ביהמ"ש, להטיל עונש מופחת ללא ראיות מוכחות מאשר לשחרר את החשוד, כי לעציר החשוד יש עבר נקי וכי יש עוד טעמים כמו גילו של הנאשם, בריאותו ועוד.

    יש עצירים שלא הודו במהלך חקירתם, ומעצרם הוארך מידי כמה ימים עד "שיבשילו" התנאים לעריכת עסקה, שפירושו יודו במעשים שעשו או לא עשו בתקווה לקצר את זמן שהותם בכלא (העצירים המעטים שימשיכו לכפור באישומים  יתמודדו על חפותם במשפט הוכחות ממושך).

    במהלך ישיבת הבוקר הובאו לפני השופט עצירים עם ובלי כתבי אישום, כאלה שהודו וכאלה שכפרו בחשדות המועלים נגדם.

    כולם יוצגו על ידי עורכי דין, לרובם היה קרוב משפחה שנכח באולם. מהתיקים שנשמעו במהלך הבוקר בלט מספרם היחסי הרב של חשודים ונאשמים בשהייה בלתי חוקית בישראל. עבירה שכיחה ושגרתית זו מוצגת על ידי התביעה תמיד בלוויית פרטי אישום נוספים כמו "גרימת נזק לגדר ההפרדה", החזקת תעודות מזויפות, החזקת סכין, הימלטות משוטרים, ועד תקיפת שוטר או חייל. לדוגמה: 

    עבד אל רחים מוחמד מחמוד צנובר, ת.ז. 990000952 - תיק 1040/12

    סנגור: עו"ד עיסאם מראר.

    הוא נאשם בשהייה בישראל ללא היתר וחבלה במתקן צה"ל (גרם נזק לגדר).

    האיש בן 51 , ישב על ספסל הנאשמים מתחילת הבוקר, ורק לקראת הצהריים החל הדיון בתיקו. דובר עברית רהוטה וניסה להסביר לשופט את מצבו, אך השופט חזר שוב ושוב "תאמר מה שיש לך לעורך הדין שלך" ומנע ממנו להשמיע את דבריו.

    התביעה מבקשת מעצר הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

    הנאשם מודה שעבר את הגדר ללא היתר, אך מדגיש שהפרצה דרכה עבר הייתה קיימת בגדר.

    הסנגור הדגיש שעבד-אל-רחים נכנס לישראל על מנת לקבל תרומה מאגודה שנמצאת מאחורי הגדר, לתשלום עבור הוצאותיו הרפואיות הרבות. כשנתפס, מיד לאחר כניסתו (שנקלטה במצלמה), לא נמצאו עליו כלים שבאמצעותם יכול היה לפרוץ את הגדר (הסנגור נקב בשם המכשיר הדרוש לפריצת הגדר – משור דיסק. זהו כלי כבד ומסורבל). בדוח הפעולה של מי שעצרו אותו (המשטרה?)  יש ראיות סותרות של התצפיתן שביצע את התצפית על הגדר ושל אנשי השטח בפטרול שעבר ליד הגדר באותה נקודה בה נתפס הנאשם. יש גם תעודות רפואיות המצביעות על מצבו הרפואי החמור של הנאשם והסכנה הנשקפת לחייו.

    השופט דחה את בקשת התביעה והחליט על שחרור בתנאים מגבילים: הפקדה של 5000 ₪ וערבות צד שלישי בסך 5000 ₪.

    התיק נקבע להקראה ליום 13.2.12 בפני השופט רס"ן מאיר ויגיסר.

     

    גם בתיקים אחרים שנדונו היום בנוכחותנו בלט "ניפוח" של מצבים שכיחים ושגרתיים לכדי עבירות חמורות:

     נער שעצור מזה 12 יום הואשם בנשיאה, החזקה וייצור נשק. מתברר שהנער אסף כדורים ותרמילי כדורים שמצא בשדה ליד בסיס צבאי סמוך לכפרו.אולי התכוון לעשות בהם שימוש כלשהו, אך השופט החליט לקבל את ההסכם שהושג בין התביעה להגנה ופסק שהמעצר של 12 יום ייחשב כמאסר בפועל, יוטל עליו מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנה אחת, וקנס של 1000 ₪. או חודש מאסר תמורתו. הנער יוכל להשתחרר היום לאחר תשלום הקנס.

     חרבי עבד רבה,ת.ז.952905669 - ת.ת (תיק בתיעה)1043/12

    סנגור: עו"ד רוני סלמן

    רועה צאןבן 45, אב ל 8 ילדים. חי בהרים בסביבת יאטה ומגדל עדר של 80 כבשים. יוצא דופן במראהו בנוף ביהמ"ש הצבאי: לא עירוני, ולא פלאח, כמי שחי מחוץ למסגרות המוכרות. 

    בהארכת המעצר בה נכחנו הועלו נגדו חשדות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, החזקת רכב החשוד כגנוב, הימלטות משוטר, הכשלת שוטר והחזקת סכין.

    השופט דחה את דברי הסנגור וקיבל את טענת התביעה שמדובר במסוכנות ברורה וחשש מהימלטות מהדין. לדבריו, חומר החקירה בתיק החסוי שלפניו מצביע על חומרת העבירות בהם נחשד העציר.

    בישיבה שהתקיימה ב 17.1.12(שבוע לאחר הארכת המעצר בה נכחנו) הובא תיק זה, שכבר כולל כתב אישום, בפני השופט סא"ל מנשה וחניש, והתביעה  יוצגה ע"י סרן מזי מקונן.

    חרבי עבד רבה הודה שניסה לברוח מהשוטרים מחשש שיחרימו את רכבו שנועד לפירוק ואין לו בעלים. סנגורו הסביר לביהמ"ש שהנאשם הוא איש תמים, מנותק מהחיים האזרחיים, חי בהרים עם משפחתו ועדריו עם קשר מינימלי לאנשים, ומעולם לא היה מעורב בעניין בטחוני או פלילי כלשהו. הסנגור הצביע על סתירות בולטות בעדויות השוטרים בדבר תקיפה ופגיעה בהם וביקש מהשופט לשחרר את העציר בכל תנאי שיראה לנכון, ובלבד שלא להחזיקו במעצר עד תום ההליכים, דבר שימיט עליו אסון, שכן אין מי שיטפל בעדרו.

    שני אחיו של הנאשם היו בבית המשפט והיו מוכנים, לדברי הסנגור, "לקחת אחריות מלאה על הנאשם" שפירושו כנראה שהם מבטיחים שמר עבד רבה לא "יימלט מאימת הדין" אלא יבוא לבית המשפט אם יידרש לעשות זאת.

    בהחלטתו נמנע השופט מלהתייחס לחילוקי הדעות בין התביעה לבין ההגנה והתעלם למעשה מפרטי האישום שעיקרם הימלטות משוטר וניסיון תקיפה ופגיעה בשוטר. מסוכנותו של הנאשם – קובע השופט - נובעת מכך שבחר להשתמש ברכב שאיננו מורשה לנוע בכבישים...ומהווה סיכון לחיי אדם. זאת, לדעת השופט, עילת המעצר וזו גם עילת החשש להימלטות מאימת הדין. (אולי השופט אינו יודע  שרכבים "ללא בעלים", היינו: אינם רשומים ואינם מבוטחים, משמשים לתחבורה מקומית במובלעות הפלסטיניות שבשטחי לרוב).

     השופט האריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו וקבע את התיק להקראה 

    ליום 13.2.12 בפני השופט רס"ן מאיר ויגיסר.

     

     

     

     

     ,  

     

    -