חבלה, מעבר אליהו, עזון עתמה, פלאמיה

שגרת כבוש, סגירת שער בפני אנשים שהגיעו בדיוק בשעת הסגירה ולמי אכפת אם בגלל זה שומר הלילה לא יחזור לביתו לישון.

6:20 עזון עתמה – יש כבר הרבה מחכים בחוץ מתחממים בשטח בקבוצות קבוצות ליד מדורות מאולתרות – אלו הם אלו שהשכימו קום כדי לוודא שיעברו במחסום בזמן להגיע לעבודה ועכשו הם מחכים שיבואו לקחתם למקום העבודה. מה שבטוח בטוח, לא נשאיר מקום ליד הצבא לעכבנו מלהגיע לעבודה ועל כך יש לשלם בשעות שינה. ילדי הקפה נמצאים היום בצד הישראלי – החלו לאפשר להם להרויח מעט לפני שהם הולכים לבית הספר (כך הבטיחו לנו הילדים). הקפה דלוח אבל צריך לקנות ולתמוך בהם?.

היום החיילים נעימים וכמובן זה גם מתבטא ביעילות המעבר במחסום. כשהגענו היו כ 60 איש אך לקראת השעה 6:50 התור מתקצר למרות שכל הזמן מגיעים אנשים. לפי החיילים הכניסה לעזון עתמה מצידה השני (בית אמין) מאויישת ורק מי שגר בעזון עתמה או שיש לו רשיון עבודה בקו התפר באזור מותרים בכניסה לכפר. כך יש פחות זליגה של שבחים דרך החורים בגדר. נראה שמצב זה ימשך כל עוד לא גומרים את הגדר החדשה, שעליה לא נראתה על ידינו כל עבודה ביום זה.

שטח המחסום מצידו הפלסטיני מלא אשפה אך כנראה לאף אחד אין אחריות על המקום ולא אכפת לו.

5 אנשים נעצרו בחוץ לבדיקת תעודות, שנים מהם משוחררים מהר כנראה עברו במחסום אך החיילים שעצרו אותם לא האמינו להם. האחרים שבח"ים, זלגו דרך הגדר ונתפסו. ישארו לעמוד שם שעתים שלוש וישלחו אחר כך לביתם.

בדיקת החפצים כרגיל מאוד מעצבנת. אין מקום להניח אותם וכאשר בא אדם עם צידנית עם אוכל, עליו להוציא את הדברים אחד אחד, להחזיק אותם תחת בית שחי אחד ושני ורק אז החייל מצליח לראות כל מה שיש בצידנית. למה אי אפשר למצוא איזה שלחן כדי שאנשים יוכלו לשים את החפצים שלהם עליו ותוקל עליהם הבדיקה והמעבר.

7:20 חבלה -  אין ממש תור, רוב האנשים עברו ומי שמגיע עובר מיד. אוטובוס הילדים עובר ללא הפרעה (היום הגיע רק אחד, בדרך כלל יש שניים). היתכן שפחות אנשים יצאו לעבודה בגלל הגשם או שהמחסום היה יעיל במיוחד? עוברות מכוניות למשתלות, עגלות עם סוסים , פרדות וחמורים.

עובר זוג – היא חולת לוקימיה וצריכה לנסוע לתל השומר 3 פעמים בשבוע. המחיר לכך הוא גדול קרוב  ל-1000 ש"ח בשבוע. יצרנו קשר עבורם עם "בדרך להחלמה" ומקוות שיוכלו לעזור להם בנושא הנסיעה.

7:45 בדיוק מתחילים לסגור את המחסום. באותה דקה מגיעים עוד 3 אנשים מכוון חבלה, אחד מהם הוא בן של אדם שעבר במחסום אליהו (ומחכה לו בצד מרחב התפר) אך לבנו אין זכות לעבור שם והיה צריך לבוא מחבלה. מגיע גם באותו רגע שומר לילה מאחת המשתלות. אבל זמן זה זמן ואין יוצאים מן הכלל. החיילים ממשיכים לסגור השער והולכים לדרכם והמסכנים הפסידו ועכשו מה? לא ברור. וזה צה"ל שלפחות פעם בשבוע מאחר לפתיחת השערים – אבל להם מותר. אבי היה אמור על זה פתגם בלטינית שתרגומו הוא – "לא כל מה שמותר לקיסר מותר לחזיר".

8:00 מחסום אליהו – יש 6 מכוניות בבדיקה, 2-3 אנשים בתור למעבר הולכי הרגל.

8:30 פלאמיה – שקט, ממש חלקת אלהים קטנה לולא היו בה המחסום והגדר. צריך רק להפנות את המבט לכוון מזרח ונראה שזה גן עדן לזעתר. עוברים טנדרים טרקטורים (בחלקם מגיעים מג'יוס כי שם כבר סגור ואי אפשר לעבור), עגלה עם חמור ונוסעים כמובן  ואפילו משאית ריקה.