חמרה (בקעות), תיאסיר

12:20 – 15:30

12:20 מחסום בזק- עברנו

לאורך כביש אלון (578). הצבע הירוק כבר בולט. העדרים נהנים מהירוק. הכיבוש נוכח בכל מקום, ומקלקל את המראות היפים.

ראינו את ההרס במקום מושבה של אחת המשפחות מצפון מזרח לצומת תבץ.

פגשנו  את הילדים שבאו לקראתנו יחפים, ורעבים. השארנו אצלם שמיכה ובגדים. לא ראינו אף מבוגר.

בהמשך הדרך ניכרים הנזקים הברוכים בסוללת העפר.

12:50 חמרה -  שבעה חיילים.

תנועה רבה בשני הכיוונים. אוטובוסים עם פועלים. משאיות. הולכי רגל.

שלוש משאיות תובלה, על שתיים מהן שופלים ענקיים מלאי בוץ ועל השלישית מחפר גדול ממדים, הגיעו מצפון ופנו בצומת חמרה מזרחה. (האם השלימו משימת הרס נוספת לפני שהגיעו אל הצומת? האם פניהם מועדות למשימה כזו?)

13:40 עזבנו

14:00 תיאסיר - שבעה או תשעה חיילים עם כומתות מנומרות (לא קסדות).

מכונית פרטית עם לוחית צהובה (ישראל) הגיעה אל עמדת הכביש. חל עיכוב, מצטברת שיירה. לבסוף הלוחית הצהובה עוברת ולאחריה גם עוברות המכוניות שהמתינו. הפעם החיילים לא יצאו לקראתנו. טרנזיט שהגיע מיום עבודה בהתנחלות אלמוג נבדק בקפידה. בחלקו האחורי שכב מישהו, כנראה שרק הפריעו לו לישון. אחד החיילים בדק את תעודת הזהות שלו ואח"כ שוחררו לדרכם.

טרנזיט לבנה הגיע אל עמדת הכביש. מבלי שנלקחו ונבדקו תעודות הורד מהמכונית בחור צעיר. ראינו את הנהג נותן לו סיגריות. הטרנזיט המשיכה בדרכה. את הצעיר בדקו, אח"כ הושיבו אותו על המדרגות שיורדות מהעמדה ששימשה להולכי הרגל. אחד החיילים היה עם רובה מאחוריו. (עכשיו - בעת כתיבת הדוח, ברור לי שצריך היה לשוב אל החיילים, כדי לשאול אותם לפשר המעצר הזה. שגיאה. חבל שלא עשינו זאת).

הטלפונים שברשותנו היו ללא קליטה ומאוחר יותר לא הגיב אף אחד מהמספרים שאליהם התקשרנו.

14:50 עזבנו

כ 30 מטר מדרום לכביש העובר מתחת להתנחלות רותם, ראינו ארבעה ג'יפים לבנים מבוצבצים (לוחיות צבאיות), בכל ג'יפ ישבו שני חיילים. משעצרנו להתבונן, הם יצאו אחד אחרי השני, נעמדו בניצב לכביש, ואז ופנו מערבה.

15:30 מחסום בזק