זעתרה (צומת תפוח), חארס, חווארה

9:00 תחנת הרכבת ראש העין.נסיעה לכיוון חארס. הג'יפ המשטרתי שחנה בפינת הכניסה לחארס נעלם.

9:30 הגעה לחארס.

בשבוע שעבר מצאנו את דלת המועדון סגורה. מנהלת המועדון לא הודיעה לנו מראש שהחליטה משום מה לא לפתוח את המועדון לפעילות. הפעם דלת  המועדון הייתה  פתוחה, ונקווה שתקלה כזו לא תחזור על עצמה. היות וחלפו שלושה שבועות  מאז השיעור האחרון, השיעור נפתח בחזרה על נושא השעון, כולל חזרה על המספרים בזכר ונקבה. בעזרת שעון גדול שנמצא במועדון.  הנשים זיהו "מה השעה"  בשעות, חצאי שעות, רבעי שעות ודקות.  הפתעת היום הייתה כאשר הנשים הצליחו לקרוא במינימום טעויות  טקסט חדש. תחושת הסיפוק שלהן הייתה גדולה. משמח לראות שהשיטה, ללמד את כל ה-א-ב ביחד מיד בהתחלת לימוד השפה, הוכיחה את עצמה.

הסיור:

ביום ראשון דיווחה פתחיה על ידיעה שהופיעה בעיתון פלסטיני ולפיה מתנחלים (כנראה מיצהר) פלשו למטעי זיתים של חווארה  וכרתו, תוך שימוש במסור חשמלי, כ-60 עצי זית.  לאחר נסיעה דרך הכפרים כיף אל חארס, זייתא, עינבוס וג'מעאין, הגעה לחווארה.

10:00 חווארה. העיירה שוקקת חיים, החנויות פתוחות, תנועה ערה של קונים.  פגישה עם ת. אחד משלושת בעלי המטעים שניזוקו. אשתו הייתה זו שגילתה את הוונדאליזם. בניגוד למקרים קודמים, שבהם פגעו מתנחלים בשתילי זיתים או בעצים צעירים, הפעם הפגיעה היא בעצים בני 20 – 30 שנה. ההשערה היא שאנשי יצהר הם שבצעו את הפשע, כיון שהמטע של ת. קרוב ביותר ליצהר. ת. עצמו לא נראה כועס. האם לא נתן בנו אמון, או – גרוע הרבה יותר – אולי זו כבר ההשלמה,  הרמת הידיים. מה בכל זאת עשה? דיווח לעירייה שאמורה להודיע למת"ק . למשטרה הוא לא הגיש תלונה. אין טעם.

10:45 צומת תפוח.  לא נראו מכוניות שנעצרו.

11:15 חזרה לחווארה. בנסיעה חזרה לא נראו כלי רכב צבאיים.

11:45 חזרה לראש העין.