בית יתיר, דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

9:00 – 14:00

במעבר מיתר מגרש החניה מלא מכוניות – עד לחג הבא חזרנו לשגרה.

במעבר מצודות יהודה  - אין מכוניות שעוברות – רק אנחנו שם ועדיין, הנשק מוחזק על ידי המאבטח ב-90 מעלות – אני שונאת נשק.

דרום הר חברון

כביש 317

בסוסיא אנחנו מוצאות את השלט הבא:  "משחררים  מחבלים, הטרור משתולל ובוגי נלחם ביהודים" כל זה ממומן על ידי עמותה שנקראת דרך חיים.  

מתחת להתנחלות כרמל אנחנו מוצאים חוליה של ארבעה חיילים שהוזעקה על ידי מתנחל לגרש את סולימאן מאום אל חיר שרועה שם את עדריו. הטענה היא שיש מרשם חדש לשטחים  שהעדרים מורשים להיכנס אליהם ושהוא נמצא על אדמה פרטית של התנחלות כרמל. החייל מטיף לנו מוסר – "בוגדות!" והוא לא מבין למה אנחנו לא עם הנכדים שלנו – מפקד הצוות הוא היחיד שמורשה לדבר וגוזר שתיקה על פיקודיו. המתנחל עובר עם טרקטור, יורק עלינו ומקלל אותנו. בשיחה טלפונית אנחנו מזעיקות את עזרא... הוא יותר מתמצא בפרטים. אנחנו נוסעות משם כשסולימאן מבקש ללכת לחלקה אחרת. הלב כבד. גם הפלחים הפלסטינים לא נותנים לו לרעות ליד החלקות שלהם. ב1948 הוא גורש מאדמות שליד תל ערד ובמאה גמלים קנה את האדמות שלו היום, ואף אחד לא מכיר בכך. סיפור עצוב ולא צודק.

חברון

חברון נראית נטושה, החפירות בתל רומיידה נמשכות. ע' מארגון "בצלם" ופעילי השלום מספרים לנו שהפסח הזה עבר בשקט יחסית לשנים שעברו.

על בית המריבה תלו לכבוד החג כרזות ואת רחובות חברון ואת כל הכבישים קישטו בדגלי ישראל. ככה זה כשאתה הכובש.