חמרה (בקעות), תיאסיר
14:05 – 16:00
14:05 מחסום בזק
ישראל מייצאת אשפה לבקעת הירדן. באזור "עמק המעיינות" נסענו אחרי משאית + נגרר שהובילה אשפה. במחסום בזק היא עצרה ליד העמדה, אולי לביקורת. אנחנו המשכנו, למרות שמעניין לדעת לאין מובילים את הזבל.
14:20 מחסום תיאסיר
מכוניות שהגיעו מכיוון שטח A (הגדה) עומדות וממתינות. מכוניות שהגיעו ממזרח (הבקעה) ביחד איתנו עברו מייד.
הגיע המפקד: "אתן צריכות לעזוב... זה שטח צבאי ...... אני ביקשתי יפה." (ראו דוח קודם מהבקעה כאן על החיילים העוינים במחסום זה).
בשני הכיוונים התנועה דלילה. עוברות בעיקר מוניות גדולות. החיילים יושבים בבודקה, במזגן, כך שהבאים משטח A צריכים להמתין עד שמישהו ישים לב אליהם. מישהו יורד מהמגדל ומשבח בצעקות את "הנחלווי מחברון".
המפקד הגיח שנית. הפעם בלוויית חייל שמצלם אותנו (וידיאו?). הוא דיבר עם המפקד שלו (מיודענו סרן בן מונסנגו, שמענו היטב בקשר, שיחה על "השמאלניות האלה"), ודרש במפגיע שנציג בפניו תעודת זהות. לדבריו, בגאווה, הוא גל גואטה מפתח תקווה. הם הלכו בעקבותינו אל המכונית והצגנו בפניהם את התעודה. השניים צילמו אותנו ואת התעודות (תמונה משמאל). צילמנו אותם. הגיע חייל שלישי שננזף על כך, אך הוא התעקש, ודרש שתמונתו תימחק. הוא אף איים שאם הוא לא רואה שנמחקה – הוא ייקח את המצלמה אפילו בכוח. לבסוף הסתפק בהבטחה שתמונתו לא תפורסם ואיחל לשתינו להתהפך בסיבוב.
14:45 עזבנו בתחושה לא נעימה על הכוח שניתן בידי התינוקות במחסום ומפקדיהם, מבלי שאנו כארגון נגיב.
דרך אלון (כביש 578)
חיילים מתאמנים בשטח שמצפון למחסום גוכיה. השטח מלא בחריצים חדשים ובסוללות שאינן מוכרות לנו. הסוללה הוגבהה וניכרים סימני העבודה עליה. השערים בגוכיה סגורים.
חם מאוד. יבש ומתייבש. עדרי הצאן נמצאים בכל מקום אפשרי. נהנים ממעט הירוק שעוד נותר.
15:10 מחסום חמרה
התנועה דלילה. אין תורים. דגל חדש וגדול מתנפנף. סככת הצל עדיין קרועה. אנו זוכות לברכות שלום מנוסעי המכוניות. החיילים בודקים את כל המכוניות שעוברות. החיילים מתעלמים מעמידתו במקום, וטוב שכך.
15:25 עזבנו
16:00 מחסום בזק - עברנו.