ארתאח (שער אפרים)
שגרת הביניים החדשה
4:00 בדרכנו אל גדר ההפרדה – שומעות את השערים נפתחים, בזמן. בהגיענו – הרחבה עמוסה, מישהו לא עובר כראוי במגנומטר – אנשים מוחזרים קצת לאחור, ונדרשים לעבור אחד אחד. צריך לציין: לא בנביחות הפעם, בקול רגיל. איננו רואות אנשים שמטפסים כדי לקפוץ לראש התור. כשמנסות להבין מדוע, אנו רואות שהגביהו מאד את גדר התיל על הגג ועיבו את הקנצרטינות. קבוצות שחודרות אל תוך שטח הבניה מהססות למרגלות המכשול החדש.
הבניה, כך נראה, מתקדמת בקצב.
4:10 בדרכנו אל צד היציאה מן המתקן, אנו רואות את ראשוני היוצאים באים לקראתנו. זרם היוצאים דליל,לא כמו בימי ראשון קודמים. אנו שואלות, ונאמר לנו שרק כשישה חלונות פתוחים. אשה שמחכה בחוץ מספרת, לשאלתנו, שאכן נשים מתארגנות מבעוד מועד כדי להתקדם בתור בקבוצות. כך, היא אומרת, קל יותר בדוחק בין הגברים.
כל מי שיוצא שואל למה אנחנו לא בצד הכניסה למתקן – שם הבעיות העיקריות. אלה שעוברים עכשיו הגיעו למחסום ב-2:00 עד 2:30.
ניגש אלינו אדם שסיפר שנתתי לו בעבר את מספרה של חיה בשל בעיה שהיתה לו עםהמשטרה, ושחיה אכן עזרה לו מאד. מספר שהעביר האינפורמציה לחברים אחרים. מוסר לחיה תודה!
איננו מוצאות את שני האנשים שבחרנו בכניסה למתקן כדי לעקוב אחרי צאתם, או שלאחר 30 דקות - טרם יצאו... עוד אנשים מספרים שבצד הכניסה קשה מאד, וזרם היוצאים עדיין דליל בהשוואה לימי ראשון אחרים...
4:35 החלטנו לחזור לצד הכניסה. בדרכנו אנו עוצרות ליד השומר בשערי המשרדים, מבקשות שידווח שזרם היוצאים דליל, ושישאל אם כל החלונות שהובטח לנו בעבר שיופעלו בשחר ימי ראשון (9) אכן פועלים. הבחור, אדיב וחביב, מדבר בקשר, ואומר שמנהל המשמרת יצא אלינו. הנ״ל מתעכב. שוועה עולה מכיוון הכניסה – ואנחנו זזות לשם.
4:45 שם אכן לחץ. דפיקות על גדר הפח – אם כדי להוציא תסכול אם כדי לזרז את קצב הפעימות, אם כמחאה על הדרך החדשה שמצאו המאחרים כדי לקפוץ אל תוך התור: עדיין אינם יכולים לחדור דרך הגבהת הגדר ועיבוי הקונצרטינות, אבל הם מטפסים על הבטונדות שהסיטו את המסלול וקופצים, כנראה,כי איננו יכולות לראות, אל הכניסה לקצה המסלול שעדיין קיים, מעט רחוק יותר מהשערים, כי משם עולות צעקות. אנו בוחרות שוב אדם לבחון את זמן השהיה במתקן, ושבות אל צד הכניסה לישראל,
5:00 מתעכבות שוב ליד השומר, שספר שמנהל המשמרת אכן יצא אחרי שעזבנו, ושיקרא לו שוב. עידית עוזבת אל השער כדי לא לפספס את יציאת האדם שבחרנו. מנהל המשמרת מגיע מהר. מספר שכל החלונות פתוחים. שבדק כמה פועלים עברו עד כה, ובהשוואה לרגיל עברו רק כ-100 עד 200 פחות. טוען שיש פחות מתקהלים מהרגיל בימי ראשון, כי, בגלל הגשם, חלק מהפועלים – כמו פועלים חקלאיים,למשל, אינם יוצאים לעבודה.
בצד הכניסה – אכן זרם הפועלים היוצאים חזק ויציב, כמו שהורגלנו לראות בימי ראשון...
(כשמנהל המשמרת שוחח עמנו, אכן היו כל החלונות המובטחים פתוחים. האם כך היה מלכתחילה? האם היו נפתחים כל החלונות אלמלא היינו שם?)
לא זיהינו את האיש שבחרנו בכניסה למתקן. בקצב הכניסה שראינו גם לא סביר שעוכב למשך יותר מחצי שעה. המסקנה – שקשה, בחורף, לעקוב על פי פרטי לבוש שנראו בולטים...
5:30 עזבנו.
בדרכנו החוצה ראינו שהעבודות במגרש החניה מתקדמות. ערמות חצץ פזורות, חבילות לבנים משתלבות מונחות לאורך קו החסימה של המגרש. קשה מאד למכוניות החאפרים לתמרן כדי להכנס או לצאת מהמקום.