חבלה, מעבר אליהו, עזון, עזון עתמה
שגרת כבוש, כולם יודעים את התפקידים שלהם וממלאים אותם כמצופה.
6.20 עזון עתמה – מעט מחכים בחוץ, היום אמור להיות גשום אולי זה מפחית את מספר הפועלים העוברים. הם מודאגים מה יהיה כאשר יגמרו את הכביש החדש העוקף את הגדר החדשה. האם יהיה שער לפועלים היוצאים לעבודה באזור או שישלחו את כולם דרך מעבר אייל. הכביש החדש כבר מזופת אך עדיין לא פועלים על החיבור לכביש הישן.
בתור כ 50-60 איש. רק שתי העמדות פועלות (המחשב הנוסף לא עובד!) ועובדות ביעילות, והתור מתקדם גם אם אינו קטן, עד לקראת השעה 7.00. ילדי הקפה נזהרים מהחיילים, שלא מרשים להם להיות בצד זה של הגדר. כנראה עברו דרך חור בגדר. הם נמלטים כאשר החיילים קוראים להם, אך ממשיכים למכור למי שמוכן לשתות.
7.15 חבלה – המחסום רייק, מי שמגיע עובר. אוטובוס הילדים מגיע מערב רמאדין ועובר. כל הזמן יש טפטוף של אנשים ולקראת 8 התור גדל אך כולם עוברים. כאשר השערים נסגרים ב 8.00 מגיע בריצה אדם מהמשתלות אך החיילים כבר לא מוכנים לפתוח את שער הולכי הרגל, שרק ננעל באותו רגע, והמסכן לא מנסה להתווכח או להתחנן וחוזר על עקבותיו כנוע.
8.10 שער אליהו – יש הרבה מכוניות בבדיקה (בוקר ונוסעים לעבודה גם הפלסטינים והערבים תושבי ישראל שמתגוררים בקלקיליה). אין אנשים בתור להולכי הרגל.
עזון – נכנסנו לבקר את ז. אין חיילים בכניסה, לא כשהגענו וגם לא כשעזבנו. עזון עצמה שקטה ושלווה וחיי המסחר מתנהלים כרגיל.
פגשנו שם את מיודענו מעיזבת טאביב שסיפר שקמה לתחיה תוכנית לבניית אזור תעשיה ליד הכפר על אדמותיו והם מתכוונים שוב לתכנן הפגנה בתחילת דצמבר.