א-סאוויה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נטלי כהן , נעמי בנצור (דיווח) , הגר זמר (צילום ועריכה) , ברכב נאדים.
05/11/2014
|
בוקר
9:30 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין. .בצומת זעתרה/תפוח אין תכונה מיוחדת. שלושה חיילים בתחנת האוטובוס, ואחד במגדל השמירה. מגרש החנייה ריק. 
 
10:15 א-סאוויה
הקשר שלנו עם הכפר התהדק לאחר שבשבועות האחרונים יצאנו לעזור לאנשי הכפר במסיק. לע., חבר מועצת הכפר ואיש הקשר שלנו הייתה בקשה: האם נוכל לתרום מצלמהinfo-icon לגן הילדים של הכפר. לאחר שהבקשה פורסמה ברשת, חברתנו מיקי ת.כ. נענתה לבקשה, וכך יצאנו היום לביקור בגן הילדים של הכפר, ואתנו המצלמה וסוכריות לחלוקה לילדים. 
גן הילדים מוגן מפני מבקרים לא קרואים. לאחר שאנו מצלצלים בפעמון ומזדהים,  נפתח שער הברזל הכבד ואנו נמצאים מול גן שעשועים שקרקעיתו חול ים. 
אנחנו נכנסים לתוך המבנה. ההתרשמות הראשונה היא השקט השורר במקום.  האם ילדי הגן בחופשה?. 
המנהלת, אישה צעירה ומרשימה, מספרת לנו  שכרגע 70 ילדי הגן, גילאי 3 - 5 , בנים ובנות יחדיו, מכונסים בארבע כיתות, עסוקים בפעילויות שונות. . על דלת כל כתה שלט ועליו ציור של בעל-חיים, משורטט בכישרון,. כשדלת כתת "חרגול" נפתחת והגננת מציגה אותנו,  הילדים מברכים אותנו לשלום במקהלה, בעמידה ובמאור פנים.
 
הכתה יפהפייה. הקירות עטורים בצבעוניות: שרשרת אותיות ה-א-ב בערבית ובאנגלית, שמות הילדים מוצגים בצורה יצירתית במיוחד: כתובים על גזירות נייר דמויות טיפות גשם הקשורות בחוטים לעננים לבנים ("כי הגיע הסתיו").
המנהלת וארבע הגננות הן בוגרות המגמה לחינוך לגיל הרך באוניברסיטת אל-נג'אח. אם לשפוט על פי האווירה בגן ורמת הידע של הילדים, הרי שהן רכשו שם כלים נפלאים לחינוך. לכל אורך זמן הביקור שלנו בגן לא ראינו  "כאפות", לא שמענו צעקות. לא ראינו ילד חוטף צעצוע מילד אחר. לא ראינו ילד בוכה. הילדים רגועים, חייכניים, נימוסיים, משתפים פעולה ברצון ובפתיחות.  
מפתיע לגלות שבגילם הצעיר הילדים נחשפים כבר, ובאינטנסיביות, לשפה האנגלית. על הלוח נכתב  היום בשבוע והתאריך בחודש - באנגלית. הילדים  שמחים להפגין את שליטתם בסדר אותיות ה-א-ב באנגלית, יודעים לספור ונהנים לענות באנגלית על שאלות. הלמידה משולבת גם בפעילויות שונות: הילדים יוצרים בפלסטלינה צורת אותיות באנגלית, בונים אותן מלגו או משרטטים אותן על החול. 
המסגרת הסביבתית שלהם נקייה, אסתטית  ומסודרת מאד. כל צעצוע במקומו. בפינות העיסוק השונות – מרפאה, חוות חיותinfo-icon, תיאטרון בובות , רוב הפריטים נעשו בעבודת-יד מחומרים הנמצאים בהישג יד
הפעילות בגן משולבת בחיי הקהילה: יחד עם המבוגרים, גם ילדי הגן מסקו זיתים, כבשו אותם והם מוצגים בצנצנות בפינה מיוחדת. החוויה הדתית  תופסת מקום בפעילות: הילדים לומדים על מצוות העלייה לרגל למכה בתוך שהם סובבים מבנה שחור האמור לסמל את הכעבה ואומרים דברי תפילה. לכבוד עיד-אל-אדחה הם יצרו מצמר גפן צעצוע בצורת כבש ,דימוי לקורבן המועלה בחג..  
במסדרון מוצגים תצלומים של הילדים בפעילויות שונות: בהצגה, מחופשים לחיילים בתלבושת צבאית מנומרת  עם מקלות בידיהם,  ואפילו – הפתעה אמיתית -  בעת ריקודים סלוניים, כאשר הבנים לבושים בחליפות ועניבות פרפר וחובקים את  בנות זוגם הקטנות המתהדרות בשמלות מלמלה. 
התחושה היא, שהגננות המוכשרות והחכמות  הללו מאמינות שצפוי לילדים עתיד טוב יותר, פורץ גבולות, פורץ כיבוש, ותפקידן הוא להרחיב את אופקיהם, להקנות להם כלים שיאפשרו להם, כשיגדלו, לתפקד בהצלחה כאזרחי העולם של המאה ה-21 . נאיביות? אוטופיה? או אולי דווקא הן נחנו בראייה ארוכת טווח ובאמונה שמה שנראה כבלתי אפשרי היום,  יהפוך למציאות בימים הבאים. הלוואי. 
 
אבל אנחנו חיים כיום בהווה של מציאות קשה ובלתי משתנה. וכאשר אנחנו חושבים על עתיד ילדינו או נכדינו, תמיד עולה המשאלה: שלא ידעו עוד מלחמה. שעד שיגדלו, ישרור כבר השלום המיוחל. היום, בצאתנו מן הגן,  הבענו מכל לב את המשאלה הזו עבור הילדים התמימים והמתוקים של גן אסאווייה. 
 
11:30  צומת זעתרה /תפוח – נוספו שני חיילים לתחנת הטרמפים המובילה לחווארה. בדרך המובילה מן הכביש ימינה לחארס חונה רכב צבאי משוריין גדול.
12:00 -  חזרה לתחנת הרכבת ראש העין.