חמרה (בקעות), תיאסיר

באום ג'מאל, ביום הראשון של שנת 2015 , הרס הצבא מאהלים של כמה משפחות. הרס מאהלים הוא מדיניות מכוונת ומתבצע מדי מספר חודשים. זה עוד אמצעי כואב ואכזרי, בדרך למטרה – לצמצם את האוכלוסייה הפלסטינית בבקעה ובעיקר את הבדואים, שהם העניים והחלשים ביותר. אבל כיוון שאין להם לאן ללכת, הם מוכרחים להקים את האוהלים מחדש, מקסימום הם זזים כמה מאות מטר לכאן או לכאן, כיוון שהם רוצים להמשיך לחיות. גם מפקדי הצבא יודעים שהם לא יתאדו, כך שכל פעולה כזאת - להפקיר גברים, נשים וילדים לקור ולגשם בחורף ולחום הנורא בקיץ – היא רשעות לשמה. אין לזה שום הסבר אחר מתקבל על הדעת. נכון, זה חוקי, אי אפשר לפנות לבית משפט, אבל מי קבע את החוק הדרקוני הזה?

מחסום זעתרה/צומת תפוח 9.45
בכיכר עומדת ניידת של אגף הרכב במשרד התחבורה. משאית גדולה עם לוחית רישוי פלסטינית נבדקת. מכונית משטרה כחולה חונה ליד הניידת כדי לתת דוחות למי שנמצא פגם במכוניתו. זה יכול גם להיגמר ב"הורדת המכונית מהכביש" והעברתה להסגר. כל זה כרוך כמובן בקנסות כבדים.
גם זה שוט בידי שלטונות הכיבוש, להכביד ולהעניש ולהקשות את חייהם של הפלסטינים. אנו תמיד רואות רק מכוניות פלסטיניות נבדקות, בהשוואה לתושבי האזור היהודים. אומנם בפעם זו עמדה שם גם משאית ישראלית אך לא התעכבנו לברר אם היא סתם עומדת שם או שגם היא עוכבה לבדיקה.

מחסום מעלה אפרים- 10.00- אין חיילים.

התנחלות גיתית – הרבה חממות חדשות צמודות לשטחי המגורים. השטחים השייכים לגיתית ליד תחנת השאיבה ("האמבטיה") שבעבר הוחכרו, חלקם לא מעובדים וחלקם זרועים כגידולי בעל (בהשקיה של משקעים בלבד) אף כי יש להם הקצבות מים נדיבות.
התנחלות מכורה מחזיקה שדות בעל. האם זה בגלל שנת השמיטה החלה השנה? לפני כחודש ראינו בשטחי מכורה שלט "כאן שומרים שמיטה". שני היישובים חילונים.

מחסום חמרה – תנועה מעטה.

אום ג'מאל  ב 1.1.2015 הרס הצבא מאהלים של כמה משפחות כאן, המונות ביחד  80 איש, כולל את הדירים לצאן. באמצע החורף, עם תחילת הסערה הגדולה, הקור והגשמים. בינתיים התגייסו אנשים טובים לעזרתם, ביניהם גם אנחנו ביוזמתה של דפנה, שארגנה התרמה וקניית יריעות ניילון לכיסוי האהלים.
ביקרנו במשפחה אחת. הדרך למאהלים משובשת מאוד ואת רוב הדרך עשינו ברגל. ההורים נסעו עם אחת הבנות, בת 5, לבית חולים בשכם. לא הצלחנו להבין ממה היא סובלת. את פנינו קיבלו בעיקר הבנות, הבנים הגדולים הלכו למרעה. במשפחה 11 ילדים. הרסו להם 6 אוהלים (לאנשים ולכבשים) וכרגע יש להם 2 אוהלים שהעבירה להם הרשות הפלסטינית. לכבשים אין מחסה והחשש גדול שמא ימותו מהגשם והקור.

מחסום תיאסיר  13.40
במחסום מעוכבים 3 רועים, אחד מהם נער (שהוריו פנו לדפנה, אמרו שהוא בן 12), ועוד שני גברים צעירים.   שניים יושבים על המדרגות העולות לעמדה לבדיקת הולכי הרגל (שאינה בשימוש) ואחד על המדרכה. שלושתם עצורים עתה לשלוש שעות, נותרה להם עוד שעה. אחד מהם פגשנו במשמרת הקודמת שלנו - אז דודו היה במעצר והוא בא לשמור על הצאן.

מה פשעם? שאלנו את מפקד המחסום.
- הם התקרבו לשער של התנחלות בקעות.
כשאלנו כמה קרוב? כמה מותר, וכמה אסור? אך מפקד המחסום לא יודע. אם הוא לא יודע – איך ידעו הרועים?.
מסתבר שמסביב לגדר ההתנחלות יש מצלמות והן משדרות למסכים, עליהם צופה תצפיתנית, והיא מחליטה מתי זה קרוב מדי. אם לדעתה "זה קרוב" היא מזעיקה את רכב הסיור שיעצור את הרועים והם נלקחים למחסום תיאסיר למעצר. זה הנוהג.
למה אינכם קוראים למשטרה שתבצע מעצר?
- כי הם לא עברו שום עברה ואין עילה לעצור אותם.
באיזו תכיפות מתבצע הנוהל הזה במחסום?
- בערך פעם בשבוע.
הרועה אמר לנו שזה קורה לו בערך פעם בחודש, ויש לזכור שבנוסף מעצרים כאלה קורים גם במחסום חמרה.

הנה התברר לנו שהתנחלויות בבקעה (לא שאלנו כמה) מוגנות ברישות של מצלמות אבטחה ותצפיתניות כמו בגבול רצועת עזה, גם ביום וגם בלילה, בשעה שלצבא אין תקציב לחיילים שיגנו על הקיבוצים בגבול עזה, ששם מצאו ,כזכור, מנהרות. בכל השנים שאנחנו מבקרות באופן קבוע בבקעה לא שמענו על שום תקרית אלימה באחת ההתנחלויות. לכל היותר ייתכן שהיו גניבות. ההתנחלויות לאורך כביש אלון רחוקות מהגבול הירדני השקט והסכנה היחידה להן היא מהאוכלוסייה המקומית, ובעיקר מהבדואים. זו האוכלוסייה השקטה והלא אלימה  בכל שאר האזורים הכבושים.

אתמול כפי שסופר לנו ומפקד המחסום אישר - הגיע פלסטיני למחסום ברגל, כשלעצמו מקרה נדיר כי כאן עוברים אך ורק ברכבים. החיילים ערכו עליו חיפוש ומצאו מטען צינור. כהוכחה הם הראו לנו את שרידי המטען לאחר שפוצצו אותו. הפיצוץ הותיר פיח ברדיוס של כ-30 ס"מ. אנו לא מוציאות מכלל אפשרות שהמחבל בא כדי להיתפס ולהישלח לכלא, תופעה שנתקלנו בה בעבר במחסומים.

מול  המאהל של משפחת כ. חיילים רבים מתאמנים. בעבר ראינו כאן חיילים מתאמנים באש חיה במרחק של 200 מטר מהמאהל, למרבה הפחד והבהלה של המשפחה על טפה וזקניה.

מחסום חמרה - 15.15 (בדרך חזרה)
רכב פרטי פלסטיני מעוכב בצד. הוא התקדם לכיוון המחסום בלי סימן מידו של החייל. המפקד הבטיח שישחרר אותו בעוד 10 דקות. חכינו, ואכן הוא שוחרר.

קראתי פעם מאמר של מירון בנבנישתי, אם איני טועה, שטען שהמחסומים נועדו למטרה עיקרית אחת: להפוך את הפלסטינים לאוכלוסיה צייתנית. תנועת האצבע של החייל במחסום מבטאת זאת  באופן מובהק.

מחסום זעתרה 16.15 (בדרך חזרה)
2 מכוניות פלסטיניות מעוכבות בכיכר. 4 פלסטינים עומדים במרחק מה מהן. מסתבר שזהו טקס חיפוש במכוניות באמצעות כלבים. ראינו כאן הרבה פרוצדורות כאלה. האם החיפוש בא לאחר התראה או לצורך אימון כלבי היחידה? לפלסטינים זהו טקס משפיל במיוחד כי לגבי רובם הכלב הוא חיה טמא