זעתרה (צומת תפוח), חווארה, יאסוף, צומת ג'ית

9:15 בדרך למחסום זעתרה (צומת תפוח) אנחנו עוברים ליד חארס לוודא שאכן המחסומים שהוצבו שם באמצע החג אכן הוסרו. בצומת תפוח, ברוח שיחות השלום מוצבים שלטים חדשים: "יישובים חדשים – מדיניות חדשה".

תגובה ציונית הולמת מטעם גוף המכונה "נחלה – תנועה להתיישבות".

9:45 יאסוף. דרך רחובות שוממים אנחנו מגיעים לבית המועצה ונפגשים שם עם שני חברי מועצה והגזבר. מתחילת הפגישה ועד סופה מגוללים המארחים מסכת של אירועי  אכזריות שמתמשכים מאז ימי האינתיפאדה תוך שהם מערבבים מקרים מן העבר עם כאלו המתרחשים יום יום, בהווה.  אף שהכפר מוקף משלושה עברים בהתנחלויות – רחלים, אריאל ותפוח – עיקר ההתנכלויות מגיעות מתפוח, תוך גיבוי מלא של הצבא.

שבירת עצים, זריקת אבנים על תושבי הכפר הם מעשים של יום יום. כ-300 דונם נגזלו מן הכפר ועציהם נעקרו לטובת רווחתה של תפוח, שלאחרונה פתחה בעבודות שטח לצורך הרחבה. לכפר עצמו יש 1500 דונם המוגדרים כשטח B. שטח אחר, בין יאסוף והכפר איכאכא מוגדר כשטח C. מתנחלי תפוח חמדו בית אחד, שנבנה לפני 10 ע"י משפחה בכפר, ותבעו אותו לעצמם. תביעה של אנשי יאסוף כנגד ההתנחלות מתגלגלת כבר שנתיים בבית משפט, ללא הכרעה.

איך משלבים ידיים הממשל וערכאות החוק עם אנשי תפוח? כדי לעבד את האדמות שעליהן מגדלים התושבים חיטה וחומוס וכדי למסוק את הזיתים באיזור הסמוך לתפוח, דרושים מינימום 24 ימים. הממשל הקציב 4 ימים בשנה(!): שניים לעבודות שוטפות, ושניים למסיק (בקשה של אנשי הכפר לבית המשפט לאשר ימי עבודה נוספים נמחקה כלא הייתה). באותם ארבעת הימים נפתח שער חקלאי בין השעות 9:00 – 15:00 בלבד, אבל ברוחב לב מתיר הממשל גם ל"מנועים" לצאת לעבודה.

בשעה שהאנשים יוצאים לעבד את אדמתם, יוצאים המתנחלים לפעולה: זורקים אבנים על העובדים, יורים לכיוונם. שלושה אנשים נפצעו כתוצאה מהירי ואושפזו למספר שבועות בבית הולים. ומה עושים החיילים שמגיעים למשמע היריות? עומדים מן הצד ואינם מתערבים.

המתנחלים אינם נחים גם בלילות: אז הם יוצאים להתנכלויות ה"שכיחות":  שורפים מכוניות בכפר, גונבים עזים, גונבים את הזיתים שאנשי הכפר לא הספיקו למסוק. למתנחלים יש גם התנכלות "יצירתית" משלהם: הם שופכים קמח על האדמות השייכות לכפר.

מקרה פלילי וחמור ביותר, שבוצע ע"י מתנחלי תפוח לפני מספר שנים, הוא ניסיון להרעיל

את הבאר המספקת מים לכפר. הם קשרו בקבוק אשר טפטף רעל לתוך הבאר. למרבה המזל הבקבוק אותר  וההרעלה נמנעה.

ההתנכלות הקשה והפוגעת ביותר מבחינת התושבים אירעה ב-2009. אז שרפו המתנחלים את המסגד והשאירו כתובות "תג מחיר". צילומי המסגד השרוף תלויים על קיר בית המועצה.

טוב לרשע – רע לשכנו.

11:50 יציאה מהכפר לכיוון צומת תפוח. בדרך פזורים שלטים המבשרים על בניית וילות חדשות בכפר תפוח. כל הקודם זוכה. איזה לעג לרש.

הכפר חווארה כרגיל שוקק חיים. המחסום עודו מוקף בחסימות תיל מכל צדדיו, כפי שנצפה בדוחות קודמים.     

הדרך חזרה דרך צומת ג'ית שקטה, כלי רכב צבאיים או חיילים אינם נראים באיזור.

12:15 חזרה לתחנת הרכבת ראש העין. בגלל תקלה ברכב של נאדים קיצרנו הפעם את הסיור.