דיר בלוט, זעתרה (צומת תפוח), חווארה, יאסוף

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נטלי כהן, נעמי בנצור (מדווחת) ברכב נאדים.
30/04/2013
|
בוקר

יום קשה במיוחד.

9:30 יציאה מראש העין

10:00 הגעה לדיר בלוט. אנו אמורות להתחיל היום עבודה עם קבוצת נשים כפי שסוכם אתן בשבוע שעבר. ההרגשה חגיגית. להפתעתנו, מבית המועצה מגיע בחור ומודיע שהנשים לא יבואו. ללא הודעה מוקדמת, ללא הסבר. נאדים מתקשר לניבין, המרכזת. בתחילה היא מתחמקת. ובהמשך מתגלה האמת: אחד מחברי המועצה מתנגד לפעילות שלנו ובהשפעתו הוחלט לבטל את הפעילויות שלנו.

איך ניתן להסביר צעד כזה? סיבה קלה יותר לעיכול מבחינתנו – " הגברים השמרניים לא רוצים לחשוף את הנשים ל"מודרנה". סיבה קשה יותר – "לא צריכים את הטובות שלכם".  כך או כך, בפועל נבעטנו החוצה. עצוב. 

 10:15 יציאה לסיור.

היות וזמננו בידנו, החלטנו לצאת לסיור מורחב. לא תארנו לעצמנו שנמצא את עצמנו בלב אירוע פיגוע

שמתגלגל ל"תג מחיר".  כבר בדרך לכיוון צומת תפוח נראים כלי רכב צבאיים רבים מהרגיל. בצומת, ליד תחנת האוטובוס,  התקהלות גדולה. שוטרים, חיילים, מתנחלים חמושים.  אנו מתקרבות ומנסות לברר מה קרה. מסתבר  שבסביבות 9:00 פלשתינאי דקר למוות מתנחל מיצהר, חטף את נשקו ונסה לברוח. חיילים ירו לעברו ופצעו אותו. הוא כבר אינו בשטח. פונה באמבולנס לבית חולים.

מתנחלת מספרת לנו בביטחון שהמתנקש הוא מיאסוף, הממוקם ליד יצהר. מאוחר יותר מתברר שהוא הגיע מרחוק: מהכפר שווייקה ליד טול כרם.  (יש לקוות לפחות לפי שעה כפר יאסוף ניצל מפעולת תגמול...)

ניסינו לדלות הסברים: מה הוביל לדקירה? הרי לא מתקבל על הדעת שאדם המחפש נקם יבחר במסלול כל כך ארוך ורחוק מביתו (המקשה עליו מילוט למקום מיסתור) רק כדי לדקור מישהו? סתם? מה הטריגר שהוביל להתפרצות האלימה? האם הייתה היכרות מוקדמת ביניהם? מה הלהיט את האווירה בין המתנחל והפלסטיני קודם  לדקירה?

על השאלות לא קבלנו תשובה. האם בבוא הזמן ינסו החוקרים לברר אם היה לדוקר מניע? או שכן, או שלא.

בעוד אנשי זק"א צבאיים מבצעים את עבודתם,  מגיעים מאי-שם  צעירים העונים על פי מראם החיצוני להגדרה "נוער הגבעות" והאוירה מתחממת. צעיר אחד מנסה לסלק אותנו מהמקום. "מי אתה, משטרה?"

אנו שואלות. והתשובה, המופנית לנטלי היא: :אם לא היית אישה, הייתי מפצח לך את הראש".

11:00 אנחנו עוזבים את המקום. ברדיו שומעים את פרטי האירוע. ג'יפים צבאיים מפטרלים לאורך הכביש. כל 100 – 200 מטר קבוצות חיילים חוסמים בדוקרנים כלי רכב שנוסעים לכיוון צומת תפוח. אנו, בכיוון ההפוך, עוברים ללא בדיקות. לאורך כל הדרך, בכניסות לכל כפר  יש חסימות . אין יוצא ואין בא. מגיעים לחווארה. במפתיע, הרחוב הראשי שוקק חיים. אבל בשיחה אקראית עם אנשים מתברר שהם מודעים למתרחש: "יש בלגן". ואכן יש.

אמבולנסים חולפים בצפירה , נוסעים במהירות לשני הכיוונים. והנה הסיבה:  ביציאה מחווארה, לצד הכביש חונה אוטובוס שהסיע תלמידות מבית ספרן. השמשה הקידמית שלו מרוסקת. ילדות שנפצעו מועברות באמבולנסים לטיפול רפואי. תג המחיר נכנס לפעולה.

בהוראת שוטרי משמר הגבול אנו מסתובבים וחוזרים.  קבוצות גדולות של מתנחלים, חלקם חמושים נראות לאורך הדרך. איך הצליחו לעבור את מחסומי הצבא  והמשטרה??

12:30 חזרה  לראש העין. למציאות אחרת,  לארץ אחרת. שידורי החדשות מבשרים שתג המחיר שראינו היה רק ההתחלה.