חמרה (בקעות), תיאסיר

 12:20 – 14:30

12:20 מחסום בזק. עברנו. השומר בעמדת הכביש עם נשק מכוון לעבר העמדה שממערבה לו.

צומת מחולה הרבה חיילים ורכב צבאי נמצאים בתחנת ההסעה שבצומת

12:35 תיאסיר

הרכב השרוף שעמד כגרוטאה חלודה – איננו. המחסום עטור ב 5 דגלים. 4 יותר מאשר הורגלנו לראות. דגל אחד מתוח על קוביית הבטון שעל הכביש.

ליד הכניסה אל המחנה הנטוש עומד רכב צבאי סגור (משוריין) סביבו כ 6 חיילים אפודים ומאובזרים. הקצין שבחברתם מספר שלא נוכל לעמוד שם כי מתחיל תרגיל. נשמעו המילים: "אימון" "כוחות" "היקפים" "תרגול רק שלנו" וכד'. אל לנו לדאוג, הפלסטינים ימשיכו לעבור במחסום כרגיל.  ביחס לשתינו – קיים חשש  "אני מדבר אליכן בנימוס....."

בתשובה לשאלתנו: "אנחנו לא מסתובבים בתוך הכפרים, רק מתרגלים בהיקפים". ברדלה? "לא יודע! מה היה בברדלה?"

וידאנו שכוונותיו שלא לאפשר לנו לעלות אל הסככה הן רציניות, וכן שבתוך שעה הם כבר יהיו במקום אחר, ועזבנו.

"מובילי ורדים" הסיעו חיילים לעבר שטח A, ושבו מזרחה.

12:55 עזבנו

הפרות נהנות מהירק. הקידה מפיצה ריח עז. הפריחה מדהימה ביופיה. הצבע הצהוב שולט, ולידו הסגול

תושבי המקום (לא המתנחלים) עסוקים בשדות בתלישת שעועית.

13:20 חמרה

4 מכוניות ממזרח. 2 ממערב, ו 3 מכוניות בתוך הצומת. אף מכונית לא נוסעת.

המון מכוניות צבאיות - ג'יפים, טנדרים, עוד ועוד עוברים את הצומת. מטוסי קרב מחרישים את האוזנים. 5 דגלי כפיר. אבל עובד רק נתיב אחד-האמצעי מהשלושה. השנים האחרים חסומים בדוקרנים, בגדר פלסטיק ובמיכל מים.

חייל שבירר מי אנחנו ולמה אנחנו עומדות פה, הפטיר לבסוף " כל עוד זה לא עושה בלגן ..."

המעבר- במיוחד זה מערבה, איטי ומרגיז עד כמה הוא איטי.

כל הזמן מצטברים תורים של 13-15 מכוניות עם פועלים שמגיעים ממזרח. 4-5 מכוניות ממערב.

13:45 עזבנו. הכביש היה ריק ממכוניות

14:05 שבנו אל המחסום. מלבד 2 חיילים שנראו בעמדת הכביש, הסביבה היתה ריקה מחיילים. והתנועה היתה דלילה.

14:15 עזבנו

אי-שם בין המחסום לבין חמאם אל מאליח היו הרבה חיילים עמוסים בציוד כבד, מתחילים בהליכה.

14:30 בזק. עברנו