דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
אחרוני הפועלים מתקבצים סביב כמה מכוניות ישראליות. החניה משני צידי המעבר עמוסה מאוד. עברנו בדרך ליד שמעה, בהתנחלות מכשירים קרקע לבניית שכונה חדשה (35 יחידות דיור) וזו תגלוש במדרון ותצמד לבתי הפלסטינים.
היום השמשי והיפה הוציא למרעה את כבשות פלסטין... הן מכסות בהמוניהן שטחי מרעה רבים.
בכניסה לחברון - קרית ארבע, ממש מעל לבית של ג'עברי, מתנוסס דגל גדל ממדים של ישראל. בהמשך בגבעת אביחי, צץ צריף חדש. [מריחים בחירות? או שמא האביב יצק מרץ במתנחלים לסדרה של פרובוקציות?,אולי הפעם יצליח להם...).
הלאה משם עוברים ליד "חזון -דוויד", בית כנסת שהוקם ללא אישור והפך לאחרונה מאוהל לצריף לבן גדול ורחב.
בהמשך, על ציר מערת המכפלה רואים נוכחות צבאית מוגברת.
נפגשים עם עבד ,יום לאחר שהיה קורבן, הוא, בנו והחנות שלו שממול הכניסה ל"מערת המכפלה" לנו ו"מסגד אבראהים" ,להם. הכו אותו עם מוט ברזל בראש, ברגל וביד. עבד מספר לנו שברוך מרזל, איתמר בן גביר ו-20 איש נוספים התנפלו עליו, על בנו, שהוכה בפניו, וערכו פוגרום בחנות. קצין שראה את ההתפרעות הדריך את מרזל וחבר מרעיו אחר כך מה לאמר במשטרה בכדי לא להפליל את עצמם. הם, כמובן, חזרו לבתיהם בינתיים, בלא כלום. עבד היה כעוס ומושפל וחושב שמרזל רוצה להפגין "נוכחות" לקראת בחירותו. זאת דרכו. אחר-כך אנו פוגשות את חנה ושלומית מירושלים שבאו לראות מקרוב ולנסות, גם הן, בשם "יש דין", להגיש עזרה ליגאלית לאב ולבן. מיכל צדיק מסרה לי מאוחר יותר שכבר דיברה עם גבי לסקי בעינינו של עבד.
וברחוב השוהדא השומם אנו מדברות עם קבוצת אנשים מהאקומנים, עם חיילים ועם מתנחל איש מד"א מקומי שאיחל לנו ש"נתאייד"...כי רק בגללנו -"השמאל" - יש טרור. אנחנו: השמאלניות עודדנו אותם להיות טרוריסטים. לא יאמן אבל הוא זוכר איזה "שלום נפלא היה פה ובעזה לפני ימי רבין והשמאל".