חבלה, עזון, עזון עתמה
עזון עתמה
5:50 - אנחנו בדרך לשער החדש, מתוחות, היכן הוא, איך הוא. הגענו לעיגול של אורנית. מימין היתה דרך שהובילה לכיוון החומה. השטח ריק חום וריק.אנחנו מתקרבות לחומה, מכונית צבאית חונה לידה ומספר חיילים. בשעה 6:00 החיילים מנסים בכוח לפתוח שער אפור מברזל ולאחר מאמץ משותף הדבר עולה בידם. לעינינו מתגלה קבוצה של כ-100 איש, שמחכים ומנפנפים בניירותיהם. הם עומדים גבוה בקצה שיפוע תלול. 2 חיילים בודקים את האישור, אח"כ הם עוברים למכונית הצבאית ונרשמים (שם יש מחשב) כדי לוודא שיחזרו בסוף היום עד השעה ארבע.
התברר: זהו שער חקלאי בלבד, פתוח בין 6:00 ל-6:20 . רק לאנשים שיש להם אדמות בסביבה וקבלו היתר וזה לא כולל את האדמות שנשארו כלואות בתוך שטח אורנית אליהן לא נותנים להם להגיע. האנשים היו מתוסכלים מאחר שבעבר יכלו להגיע לאדמות באופן חופשי . נוסף לכך חלק מן האדמות נחסמו ע"י גדר תיל. חשנו את כאבם וייאושם, כל זה בהמשך ללקיחת אדמות הכפר לבניית אורנית ושערי תקווה.
חבלה
7:00 - פתחו בזמן. בתור כ-30 איש. נאמר לנו כי אתמול פתחו ב-7:15, כי המחשב לא פעל. החיילים השתמשו בטלפון נייד, העבודה התקדמה לאט והצטבר תור גדול. ב-7:15 יצא אוטובוס עם מורות לבי"ס בכפר עראב רמאדן, אח"כ נכנס אוטובוס עם תלמידים לחבלה. יוצאות מכוניות עם שתילים ועגלות עם סוסים. התור נשאר באותו היקף כשעזבנו ב-5 ל-שמונה
נסענו לעזון, היה פתוח. ספרו לנו כי אתמול הצבא סגר
את הכפר.