חבלה

'שלא יבואו דקה לפני שסוגרים' מכריזה הסמלת לפני השעה 7:45.  גם ר. מהמת"ק משתמשת בטיעון הזה. טענת הנגד שלנו היא שלא יתכן להשית עונש על אנשים בעלי היתרים, הנמצאים בשעה זו במחסום ושטרם עברו, כאשר החיילים המפעילים אותו מאחרים בעצמם. (המחסום שהיה אמור להיפתח ב-6:25, נפתח באיחור של כ-15 דקות). ר. השתכנעה ואמרה שתברר. וגם ש. שהיה במקום אמר שינסה וב-8 אפילו אמר שעוד רבע שעה יפתחו שוב. אבל כמה צפוי, המחסום נותר סגור ומי שיכול לעבור גם דרך מחסום 'שער אליהו' פנה לשם. אחרים חזרו כלעומת שבאו. שרירות לב? סתם אטימות? ואולי תחזוקה וטיפוח של מערכת שליטה באוכלוסייה כבושה כפי שמתארת יעל ברדה בעבודתה על הביורוקרטיה של הכיבוש (http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2620217)?

מנגנון ההתרצה לאיחורים הקבועים בפתיחת המחסום בשעות הבוקר משתלב היטב ברשת התקנות והצווים והוצאתם לפועל. אם עד היום שמענו בעיקר את התירוץ ש'הגשש איחר', הפעם התירוץ הוא 'זרקו אבנים על הגדר'. פרקטיקה נוספת עליה למדנו היום היא, הגדלת מספר בעלי ההיתרים לעבור במחסום אך מאידך, קיצור שעות פעילותו ובמקביל, הוספת מחסומי גדר אחרים לאותו צוות חיילים המפעיל את המחסום הזה. כך, איחור שנגרם במחסום אחד נגרר לאיחור ארוך יותר במחסום אחר.