פרעון

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מרים שייש, מיקי פישר(מדווחת)
04/06/2015
|
בוקר
7:30 - מחסום חקלאי פרעון - המחסום נפתח כבר ב- 7:15 ומשמש למעבר חקלאי פרעון ל אדמותיהם החקלאיות שבמרחב התפר .
לא ניכרות  במהלך צפיתנו בעיות מיוחדות במעבר . לפני שהגענו לדברי החקלאים כבר נכנסו כ-30 חקלאים וצפינו בתור של כ-40 חקלאים שעברו במשך מחצית השעה שהיינו שם , אחרי בדיקת תעודותיהם את המחסום בדרך לאדמותיהם .
המחסום החקלאי של פרעון נפתח 3 פעמים בשבוע - בימים א',ג' ו-ה'  בבוקר -7:15-8:00 , בצהרים בין 12:45-13:30 אחה"צ - בין 4:30-5:15 . (השעות משתנות לפעמים ויש לבדוק במת"ק טרם הגעה) .
לחקלאים כ-2,500 דונם ואולי יותר במרחב התפר (הכמות השתנתה בעקבות שינוי תוואי הגדר בג'בארה הסמוכה).
החקלאים  שדברנו אתם מאוד ביקשו את עזרתנו לפתיחת המחסום  במהלך כל ימי השבוע  - כדי שיוכלו לגדל גם שעורה וגידולי בעל שונים  בין עצי הזיתים .
במהלך צפייתנו ,פנו אלינו מספר חקלאים  שקיוו  לעבור  באותו בוקר  -תוקף היתריהם הסתיים והם הגישו בקשות לחידוש ההיתרים
-שני אחים שלמשפחתם 38 דונם ורק לאם המבוגרת  יש היתר בתוקף כיום  
האח האחד הגיש לפני כשבועיים את הבקשה בקישור הפלסטיני  ועדיין לא קיבל תשובה. בברור עם המת"ק  נמסר שהוא מצוין כמנוע   שב"כ במחשב. לכן בדיקתו תארך כפי הנראה והוא עובר מה שמכנים אבחון שב"כ וההיתר שיצא כנראה בסופו של דבר יהיה "היתר חקלאי בתוקף למרות מניעה" .
האח השני הגיש את הבקשה מספר ימים קודם ולכן בקשתו כנראה  עדיין לא הועברה מהקישור הפלסטיני השיראלי
-החקלאי השלישי התלונן שבשבוע הקודם החיילים קרעו לו את תעודת הזהות בטענה שהיא מזויפת, ומאז הוא נכנס באמצעות דרכונו הפלסטיני. במקרים כאלה אין הרבה מה לעשות כי הרי זאת גירסה מול גירסה וקרוב לודאי שהחיילים יגידו גם אם יימצאו עדים ,שבדה את הסיפור מליבו ולמעשה איבד את התעודה.  הומלץ לו לגשת לרשות הפלסטינית ולהוציא תעודה חדשה. זאת עולה כ-300 ₪  וקודם לה הוא  צריך להוציא אישור הצהרה על מה שקרה בבית הדין השרעי  וגם על כך משלמים סכום כסף לא מבוטל  . 
כך החיים במקום בו אין דין ואין דיין - או נכון יותר החיים מתנהלים על פי שיטתו של הכובש ואין למי להתלונן  .
- חקלאי נוסף סיפר שיש לו 2 חלקות אדמה . אחת ליד פרעון והשניה ליד מחסום ג'בארה מרחק של 15 ק"מ הליכה מפרעון . הוא לא מגיע לעבד את החלקה הסמוכה לג'בארה כי המחסום שם הוא מחסום עונתי הנפתח רק פעמיים בשנה - בעונת קטיף הזיתים ובחורף
בעונת החריש.  לרוע מזלו רק ל-3 חקלאים - 2 מג'בארה ולו נותרו אדמות אחרי שינוי תואי הגדר והצבא אינו עושה מאמץ לפצות אותם ולפתוח את השער הסמוך לאדמתם . כך הם לא מעבדים את האדמה והיבול הולך ופוחת ואולי אף יאבדו את הקרקע אם לא יצליחו להגיע אליה לעבדה מספר פעמם בשנה .
החקלאים הוסיפו והתלוננו שפעמים רבות החיילים מאחרים לשעת הפתיחה בשעה שעתיים ולפעמים אף שלוש שעות . ואכן לעתים אני מקבלת טלפונים  מחקלאים במחסום המצפים לפתיחתו . באותם מקרים בד"כ נמסר לי שהחיילים מאחרים, כי הם מטפלים בארוע ביטחוני כלשהו לאורך הגדר. לצה"ל "אין תקציב" לג'יפים אלטרנטיביים שמשימתם פתיחת שעריםinfo-icon בלבד וכך  הפלסטינים נאלצים כמעט מדי  פעם בשבוע להשחית זמנם  בציפיה לפתיחת המחסום שלא לדבר שהם מגיעים אחרי שיצאו ב7:00 בבוקר בשעה 8:00 בערב הביתה  .
 
ועוד:
בשני צידי המחסום אין כל סככה לשבת ולחכות, וכך הם נאלצים לחכות בשמש הקופחת בקיץ בשעות הצהרים ואחה"צ , או בגשמים בעונת החורף  - הם פנו פעמים רבות לרשות הפלסטינית וגם לאנשי המת"ק הישראלים אך לשווא.
 
 ולבסוף - כמאמר הפתגם שצרות אינם הולכות בבודדות אלא נדבקות אחת לשנייה - לדברי החקלאים בשבוע שקדם , אנשי המת"ק והצבא ערכו סיור באדמות , והאשימו את החקלאים שהם עוברים לעבוד בישראל . לכן לדבריהם של החקלאים הם איימו עליהם שיפסיקו להנפיק היתרים לחקלאי פרעון
סיכמנו  עם החקלאים שיודיעו אם אכן תתפתח מגמה כזאת, כי יתכן שזאת רק שמועה שרצה ביניהם ולא תתממש .
8:00 השער נסגר .
אנו עוברים בנסיעה  ליד מגרש ספורט הנמצא במרחק 50 מטר מתואי הגדר והשער. המגרש שופץ  ונבנה לתלפיות בעזרת כספים שקיבלו מקרנות  אירופיות . הם התכוונו להפעיל בו נבחרות של בני הכפר וילדיו בשעות הפנאי ,  אך חל איסור על  בני הכפר להשתמש בו בגלל קרבתו לגדר. כל פעם שניסו לקיים משחק הגיע רכב של צה"ל שגרש אותם משם ואף השתמש בגז מדמיע  באחת או שתים מהפעמים .
לפני כחודשים  מועצת הכפר פנתה לצלב האדום לסייע להם בענין  , זה אפשר להם לארגן משחקים לשבוע , אך אח"כ חזר האיסור שוב והם אינם יכולים לשחק להנאתם. ( עוד מקרה אפלית ספורטאים פלסטינים - לפיפ"א?)  
 
8:15 - ביקור במועצת הכפר . ראש המועצה נעדר אך מזכיר הכפר קיבל אותנו . הוא  מציין שכדי לעקוב אחרי קבלת ההיתרים הם ביקשו מכל חקלאי הכפר להעביר את הבקשות להתרים דרך מועצת הכפר , המעבירה אותן  לקישור הפלסטיני ומשם למת"ק הישראלי .
 כך לדבריו יוכלו לנהל מעקב בצורה מסודרת ואף לבדוק האם יש חקלאים שמונעים מהם או מפועלים שביקשו כדי לעזור להם לעבד את שטחי האדמות הגדולים שלהם לקבל היתרים ויוכלו להתלונן בשמם בצורה מסודרת  ולמנוע אי עיבוד אדמות במרחב התפר.
 
 הלואי ויוכלו לביורוקרטיה של הכיבוש הנוגסת בכל פיסת חיים ....