פלאמיה

שער פלאמיה מהצד הפלשתיני   - נכנסנו  לכיוון ג'יוס דרך עזון. אין צבא בכניסה והדרך פתוחה. אנחנו ממשיכות דרך הכפר ג'יוס השקט והרגוע אל פלאמיה. המטרה - תצפית על השער החקלאי של פלאמיה.

בפלאמיה יש רחוב אחד מטופח ומשופץ, מדרכות, עצי נוי וצל ושלט גדול .US AID  גם הבתים מטופחים ומוקפים צמחיה, אבל זה קטע לא גדול. לא ראינו את שאר הכפר.

בצד הישראלי עובדים בחיזוק/תיקון/שיפוץ השער. השלט הצהוב שאנחנו מכירות, זה שאמור לציין את שעות הפתיחה והסגירה של השער, מתנוסס בגאון כשאין בו כל מידע. כרגיל.  במג'לס נאמר לנו שהשער (מספר 914)  נפתח 3 פעמים ביום. בבוקר- 6-7 בצהריים 13.00-13.30 ובערב 16.00-.17.00.

קיווינו לפגוש את שומר הבאר שליד השער ולדובב אותו, אבל אין שם איש. חצר הבאר מטופחת. מישהו עשה לו שם זולה מרשימה. הרבה צל, שולחנות מתכת, מיטות.

מהצד הישראלי נשקף הישוב צור נתן, ממול כוכב יאיר/צור יגאל, ומשמאל, על הגבעה מרחוק, ההתנחלות צופים.

שער פלאמיה מהצד הישראלי- אנחנו נוסעות לכיוון כוכב יאיר/צור יגאל, כדי לראות את השער מצדו הישראלי, ולברר אחת ולתמיד מהו המידע הכתוב שם, כי מהצד הפלשתיני אין , כאמור, כל מידע, אפילו לא מספר השער. . הדרך שהיא כל כך קצרה בקו אווירי, אורכת כמעט שעה. אנחנו חושבות על הפלשתינים שעושים דרך כזאת מביתם עד לשדות שלהם, בקו אווירי יכלו לצעוד לשדותיהם ברבע שעה...

בקצה המזרחי של כוכב-יאיר ישנה גדר רשת ישנה, שכנראה מקיפה את היישוב.  שביל עפר מוביל מזרחה אל שער 914. פלשתינים עובדים בשדות, מברכים אותנו לשלום. הכל כל כך קרוב. מסיבות טכניות לא התקרבנו אל השער. בפעם הבאה נתחיל מכאן.

קפה קטן לסיכום המשמרת, והביתה.