דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
האובך הנורא השפיע על כולם. גם על הכובשים וגם על הנכבשים. תפקוד מינימלי היה בכל מקום.
קשה היה לנסוע היום הראות הייתה גרועה מאד.
שום פעילות של הצבא לא נראתה לאורך כביש 60.
רק בכניסה לחברון הנמצאת מול הפניה לבני נעים עמדו רכבי צה"ל.
במקום שבו תעו התיירים שנכנסו לג'בל ג'והר ונחלצו מלינץ' בזכות תושב מקומי, שמו שלט אזהרה על כניסה לשטח A ועוד סימונים המבהירים שאין להיכנס לשם. מזל שהמשפחה שנתנה להם מחסה היא חזקה ומבוססת כי כבר יש קולות בחברון על היותם משת"פים.
באזור בית המריבה חונים חיילים ליד החנויות שבמפלס הכביש. צריך יהיה לעקוב אם אכן ישנה הכנה לאיכלוס נוסף שם .
למרות מזג האויר קבוצות תיירים מסתובבות במערת המכפלה וברחוב השוהדא. עבד מחנות המזכרות חוזר ומדגיש שמה שעשו המצילים היה בדיוק עפ"י צו אללה והקוראן. הוא מצטט בגאווה באוזני ,משפט של הנביא מוחמד, האומר שגם הכופר, אם נתפס או נשבה ואין לו נשק אסור לך להרגו.
במחסום בית מרקחת הזיזו את בודקת הביקורת כך שלאלה הבאים מ-H1 ל-H2 היא נמצאת לימינם והם נבדקים. הנכנסים לשם רק עוברים דרך הקרוסלה.
חיילי משמר הגבול מסתובבים עם שלטים גדולים עליהם "משמר הגבול" בגדול ואדום על חזיהם ועל גבם. איזה גנרל החליט שחשוב להדגיש מיהם?
חיילי גבעתי מסתובבים לאורך רחוב השוהדא. אחד מהם שאל לאן אנחנו והשתכנע מתשובתנו.
גם בכניסה לתל רומידא ישנם יותר חיילים מהרגיל, רק לא ברור למה.
ענת כהן חולפת אבל לא מתעמתתת איתנו.
חברון מעיקה מתמיד.
במעבר מיתר, בשובנו הביתה, לוחשת המאבטחת למכשיר הקשר: "בוא לבדוק את האוטו של מחסום ווטש".
אז הוא בא לבדוק ונסענו לדרכנו.